ביה"ד לעבודה ביטל פיטורי עובד "קופי בין"

בית הדין לעבודה בתל אביב ביטל (יום א', 22.07.07) את פיטורי עובד ברשת בתי הקפה "קופי בין", אלון לי גרין, והורה להחזירו לתפקידו. השופטים, אהובה עציון, ברכה זיגלמן ומרדכי הולשטיין דחו את טענות באי-כוחה של הרשת, עוה"ד מירב נחום ודוד אמסל, כי מדובר בפיטורים ענייניים בשל תפקוד לקוי בעבודה, וקבעו כי הרקע לפיטורי גרין הוא נסיונו להקים ועד לעובדי הרשת. הם הורו להחזירו לעבודה בשל פגיעה ב"זכות חוקתית", זכות ההתאגדות של עובדים.

גרין, בן 19, החל עבודתו ברשת כעובד בשכר לפני כשנה בתפקיד
עובד בר. מעסיקיו הביעו שביעות רצון מתפקודו וקידמו אותו לאחר כ-3 שבועות בלבד לתפקיד מנהל משמרת. לפני כחודשיים הוא אף קיבל העלאה בשכר ובונוס. אולם היחס השתנה לפני כמה חודשים כאשר החליט גרין, יחד עם שני עובדים נוספים, על הקמת ועד עובדים ברשת. גרין הכין "מסמך יסוד" של הוועד ו"מסמך דרישות" ובו דרישה מההנהלה לקבל החזר נסיעה במונית בלילה ובשבתות, דרישה לתשלום שעות נוספות, דרישה להסכם שכר, תשלום משכורות במועד והפסקות מסודרות לטבחים.

עד למועד פיטוריו חתמו כ-50 עובדים מבין 180 העובדים ברשת. באפריל השנה פנו גרין וחבריו למנהל הסניף ומסרו לידיו את מסמך
היסוד ורשימת הדרישות. באי-כוחו של גרין, נציגי ההסתדרות, עו"ד רונן ליפשיץ, מהמחלקה המשפטית לפרט, ועו"ד שי תקן, יועמ"ש של האגף לאיגוד מקצועי, טענו כי המנהל הבהיר לעובדים שאינם רשאים להתארגן. לפני כמה שבועות זומן גרין לשיחה עם מנהל הסניף שמסר לו כי הוא מפוטר. לאחר הפיטורים יצרו נציגי הרשת קשר עם ההסתדרות והסבירו כי הם מעוניינים להיכנס למו"מ על הסכם קיבוצי. נציגי ההסתדרות הבהירו להם כי התנאי המוקדם למו"מ הינו החזרתו של גרין לעבודה, אולם נציגי הרשת סירבו. ההסתדרות כתבה בבקשה לביה"ד כי "בקשת הרשת לנהל מו"מ על הסכם קיבוצי אינה בתום לב נועדה ליצור "מסך עשן" ולהטעות את ביה"ד באשר לכוונותיה ועמדתה של הרשת ביחס להתארגנות עובדיה".

ההסתדרות טענה כי פיטורי גרין מנוגדים לחוק הסכמים קיבוציים, האוסר על פיטורי עובד בשל פעילותו בארגון עובדים. טענה נוספת היא שפיטורי העובד יביאו לפגיעה במהלך ההתארגנות של העובדים ברשת.

השופטים ציינו, כי מהעדויות שהובאו בפניהם עולה כי "פיטורי גרין נעשו לכאורה על-רקע רצונו להקים ועד עובדים ברשת ועל רק פנייתו להסתדרות על-מנת לקבל סיועו במהלך ההתארגנות, ולא כטענת הרשת, מטעמים ענייניים הקשורים בטיב עבודתו של גרין". לדבריהם, אין זה סביר כי רשת "הפועלת כעסק כלכלי לכל דבר וענין...תמשיך להעסיק עובד מספר כה רב של חודשים על אף כשלים
שונים חוזרים ונשנים בתפקודו".

הם הדגישו עוד כי חוסר ההתאמה בין עדויות המנהלים באשר לעיתוי
התלונות נגד גרין ערערו את אמינות גרסת הרשת. לדבריהם, הרשת היתה מודעת לרצונו של גרין להתאגד, ואף לפעולות שעשה לשם כך וכי יחסם כלפיו היה כאל מי שהינו "'הרוח החיה' שמאחורי ניסיון
ההתאגדות".

בדרך כלל אין כופים על מעביד פרטי להעסיק עובדים בניגוד לרצונו, כתבו השופטים. למעשה, דרך המלך היא "פסיקת פיצוי לעובד". אבל, "מדובר במקרה חריג בו בהתנהגות הרשת היה כדי לפגוע בזכויות יסוד של העובד ופיצוי כספי אינו יכול לרפות את הפגם בהתנהלותה. פגיעה בזכות חוקתית שהינה 'זכות יתר' ומעבר לזכויות הכלליות של העובד מביאה עימה גם תוצאה החורגת מהכלל".

השופטים כתבו כי בקשתו של גרין למנוע פיטוריו מתקבלת."זאת משלא שוכנענו כי פיטוריו נעשו במנותק מרצונו להתאגד ועל-רקע פעילותו הארגונית".