הישג מרשים לעיתונאי משה נגבי: Hebrew Union College, אוניברסיטה הממוקמת בעיר לוס אנג'לס, ובעלת שלוחה בירושלים, בחרה להעניק לו תואר ד"ר כבוד.
במכתב שקיבל נגבי נכתב, כי הוא מקבל את התואר "בגין תרומתו האמיצה לחופש העיתונות ושלטון החוק בישראל".
התואר יוענק לנגבי במרס 2003, בקמפוס האוניברסיטה, בירושלים.
משה נגבי - האיש
נגבי (53), הוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים ממהאוניברסיטה העברית בירושלים. את דרכו העיתונאית החל ב-1969 כעורך חדשות בקול ישראל. מאז 1981 עורך ומגיש נגבי מגזין רדיו לענייני משפט וזכויות אדם (דין ודברים). ביוני 2001 הצטרף לרשות השידור, ומשמש כפרשן משפטי של ערוץ 1 וקול ישראל.
נגבי משמש כמרצה בכיר במחלקה לתקשורת ועיתונות באוניברסיטה העברית בירושלים, וביחידה לתקשורת ועיתונות באוניברסיטת בר-אילן. בנוסף משמש נגבי כמרצה במכללה לפיקוד מוטה של משטרת ישראל, במכללה לביטחון לאומי, ובמדרשה לקצינים בכירים של צה"ל.
ב-1984 זכה באות זכויות האדם על-שם אמיל גרינצוויג, מטעם האגודה לזכויות האזרח. ב-1992 זכה במגן תנועת אמיתי על תרומתו לשלטון החוק. ב-1996 הוענק לו תואר אביר איכות השלטון מטעם התנועה לאיכות השלטון. בסתיו 1997 נבחר נגבי לשמש כעמית מחקר של מרכז שורנסטיין לתקשורת ומדיניות ציבורית באוניברסיטת הרווארד. בשנת 1998 זכה בפרס סוקולוב לעיתונות משודרת.
בשנת 2001 פוטר נגבי מעיתון מעריב.
נגבי פרסם ארבעה ספרים: כבלים של צדק (1981); נמר של נייר (1985); מעל לחוק (1987); חופש העיתונות בישראל (1995).
נגבי התמקד בעבודתו העיתונאית בהגנה על זכויות האדם, שמירה על עצמאות המערכת המשפטית, שמירה על טוהר המידות ומיצוי הדין עם בכירים שסטו מדרך הישר.
במסגרת עבודתו העיתונאית: תמך בנקיטת הליכים פליליים נגד בכירי השב"כ שהיו מעורבים בפרשת "קו 300", התנגד למתן חנינה למחתרת היהודית, ביקר בחריפות את החלטת היועמ"ש לממשלה דאז, יוסף חריש, שלא להעמיד לדין את הבכירים שהיו מעורבים בפרשת וויסות המניות (1983), וקרא למיצוי הדין עם החשודים בפרשת מינויו של עו"ד רוני בראון לכהונת היועץ המשפטי לממשלה. בנוסף, היה מעורב במאבק לביטול תקנות החרום המנדטוריות.
שמות קשורים
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
