הקול הפנימי שבראשכם המזהיר אתכם שלא לעשות משהו שבדיוק עמדתם לעשות הוא ממשי לחלוטין, כך מבשרים לנו חוקרים בתחום המוח.
החוקרים מדווחים כי אומנם לא מדובר בקול של ממש אך המחשבות של הרגע האחרון נובעות מחלק ספציפי במוח. אזור נפרד של המוח מאפשר לנו לפעול 'בהתנדבות'. זהו הרצון החופשי. האזור אותו זיהו החוקרים גורם לפעולה הפוכה.
- [החוקרים - מאוניברסיטת קולג' בלונדון].
אנשים רבים מכירים את 'הקול הקטן שבתוך הראש' העוצר אותנו מלעשות דבר מה, כמו ללחוץ על כפתור ה'SEND' ולשלוח מייל כועס. המחקר הנוכחי זיהה תהליכים במוח המעורבים במחשבה שנייה זו של הרגע האחרון.
החוקרים גילו כי אזור במוח, מעל ובין העיניים - הקליפה התיכונית של המצח, או dFMC - מתוכנן במיוחד כדי לאפשר לנו להימנע מלעשות דבר מה שבדיוק עמדנו לעשות.
מומחים בתחום, מאוניברסיטת פנסילבניה, אמרו כי לממצאים השלכות משמעותיות. חשוב ביותר לזהות את המעגלים החשמליים המאפשרים 'מחשבה שנייה' זו מאחר שהפרעות פסיכיאטריות רבות כוללות בעיות של שליטה עצמית בצורה ניכרת - מהפרעת קשב וריכוז דרך התמכרות לסמים ועד להפרעות אישיותיות שונות.
במסגרת המחקר, גייסו החוקרים 15 מתנדבים צעירים ובריאים וערכו להם בדיקות בעזרת סורק תהודה מגנטי תפקודי (MRI), במהלכן נסרקה פעולת המוח שלהם. המשתתפים נתבקשו ללחוץ על כפתור בפרקי זמן שונים על-פי בחירתם. בחלק מהפעמים נתבקשו המשתתפים להחליט ברגע האחרון שלא ללחוץ על הכפתור.
סריקות המוח שנעשו כשהמשתתפים לחצו על הכפתור היו שונות מאלו שנעשו כשהמשתתפים ריסנו את הרצון ללחוץ על הכפתור. אך לשליטה עצמית זו היה מחיר. משתתפי המחקר דיווחו כי חשו מתוסכלים כשלא לחצו על הכפתור כפי שרצו לעשות. תחושה זו תאמה לתוצאות סריקות המוח: חלק של המוח הקשור לתחושות של תסכול 'נדלק' יחד עם האזור במוח האחראי על אותה 'מחשבה שנייה'.
מעניין לדעת כי חלק ממשתתפי המחקר נטו פחות מאחרים לעצור בעצמם מללחוץ על הכפתור. אצל משתתפים אלו נראתה פעילות חלשה יחסית של ה-dFMC, ואילו אצל אלו עם השליטה העצמית הטובה יותר נראתה פעילות רבה של ה-dDMC.
זו עשויה להיות הסיבה מדוע אנשים מסויימים הם אימפולסיביים, ואילו אחרים אינם מתלהבים לפעול.
ממצאי המחקר פורסמו בגיליון אוגוסט של "Journal of Neuroscience".
