מלכת הספורט מודל 2007 יוצאת לדרך

מלכת הספורט מתמרקת ולובשת את בגדי החג שלה לקראת אליפות העולם באתלטיקה, שתיפתח ביום שבת הקרוב באוסקה שביפן.

כמו בכל תחרות אתלטיקה גדולה, מקצועות רבים יתחרו על תשומת הלב שלנו, הצופים. עקב לוח הזמנים הצפוף והרצון הגדול של כל מקצוע לחשיפה הראויה, החליטו מקצועות האתלטיקה לקחת את הנושא לידיים ולהציג לכם את קמפיין הבחירות למושב הכנסת באוסקה 2007.

כל מקצוע ינסה לשכנע אתכם מדוע כדאי לכם לצפות דווקא בו, אך כמו כל פוליטקאי ממולח, כולם מבטיחים הרבה אבל לא כולם באמת יוכלו לקיים את ההבטחות...

100 מ' גברים: (יום ראשון, 26.8, 16:20)

למה לצפות דווקא בי?
ראשית, אני חושב ששמי עומד לפני - אני הרי הריצה ל-100 מ', התחרות ששמה הלא רשמי הוא: "האיש הכי מהיר בעולם", 10 השניות המרוכזות הטובות ביותר של הספורט בעולם.

מרגישים שאתם צריכים עוד סיבות? אז דעו לכם שהקרב ב-100 מ' גברים צפוי להיות הקרב המעניין ביותר של האליפות. ה-"סופר קלאסיקו" של האתלטיקה הקלה.

אספה פאוול, שיאן העולם הג'מייקני (9.77 ש') שהצליח לשחזר כבר את השיא שלוש פעמים, חשב שהדרך שלו לשליטה העולמית תהפוך לקלה יותר מאז הושעה ג'סטין גאטלין עקב פרשיות סמים, אלא שפס הייצור האמריקני זימן לג'מייקני המהיר צרה חדשה.

קוראים לו טייסון גיי והוא כבר הצליח לקבוע ברוח לא חוקית תוצאה של 9.76 ומחזיק בתוצאת השנה בעולם (9.84 שנ'). חוץ מזה כבר בגילו הצעיר (25) הוא נחשב לאתלט הטוב בהיסטוריה בשילוב שבין 100 מ' ל-200 מ' וקבע את התוצאה השניה בהיסטוריה בריצת ה-200 מ'. כל הנתונים הללו מבטיחים לנו קרב אדיר שכמעט צורח לנו לתוך האפרכסת: "ש-י-א ע-ו-ל-ם".

אם אנצח בבחירות אני מבטיח: ריצה מדהימה בה שני האתלטים מנפצים את שיא העולם וקובעים תוצאה זהה של 9.73. בסופו של דבר אספה פאוול מוכרז כמנצח לאחר בדיקת הפוטו פיניש, כי בכל זאת יותר מגניב אלוף עולם מג'מייקה.

ואם אכשל: פסילה של טייסון גיי בחצי הגמר תמנע מחובבי האתלטיקה את הקרב המיוחל ותבטיח לציפורניהם שעות נוספות של חסד. בגמר רגלו הפצועה של פאוול לא תמנע ממנו את הנצחון אך תסחוב אותו לתוצאה מאכזבת של 9.90.

400 מ' גברים: (יום שישי, 31.8, 16:05)

למה לצפות דווקא בי?
כי ריצת ה-400 מ' באוסקה עומדת לשבור לרבים מאיתנו מיתוס גדול. אם עד כה חשבתם שצבע עור שחור הוא תנאי הכרחי לזכיה בריצות הספרינט בתחרויות גדולות, אז ג'רמי וורינר מוכיח שעם הרבה נחישות ויכולת גם אדם לבן מסוגל לרשום הישגים בריצות הקצרות. לא רק שג'רמי וורינר עומד לנצח את הריצה הזאת, אלא שהוא הולך להשאיר את מתחריו הרחק מאחור, הרבה מעבר למקובל בריצות כל כך קצרות.

הדובדבן שבקצפת יהיה מבחינתו (ומבחינתנו) ניפוץ השיא העולמי הכה-איכותי של מייקל ג'ונסון (43.18 שנ'). וורינר, שקבע כבר 43.50 (התוצאה השלישית בטיבה בהיסטוריה), כבר הצהיר שהוא מסוגל לכך. אליפות עולם היא יופי של במה להפוך הצהרות לעובדות בשטח.

אם אנצח בבחירות אני מבטיח: שיא עולם חדש במקצוע שלפני שמונה שנים חשבו שננעל סופית נוכח הישגיו הפנומנליים של מייקל ג'ונסון.

ואם אכשל: גם אם אכשל, ג'רמי וורינר יעמוד בראש הפודיום, אך עם תוצאה שלא תיזכר רבע שעה מאוחר יותר.

קפיצה במוט נשים (יום שלישי, 28.8, 13:30) וקפיצה לגובה נשים (יום ראשון, 2.9, 13:00)

למה לצפות דווקא בנו?
הקפיצה במוט לנשים והקפיצה לגובה לנשים החליטו לרוץ לקמפיין אוסקה 2007 ביחד מסיבות רבות. ראשית, המטרה הזהה של שתינו היא לעבור את הרף, חוץ מזה לשתינו פוטנציאל לא קטן לניפוץ השיא העולמי ולסיום (ולחלקנו אולי חשוב מכל...) אנחנו מציעות שתיים מהאתלטיות היפות ביותר באליפות.

ילנה איסינבייבה, הרוסיה היפהפיה, שיאנית העולם והאישה הראשונה שעברה גובה של 5 מ', תתחרה עם ג'ניפר סטוצ'ינסקי האמריקנית על התואר העולמי. האם גם הפעם המלחמה בין ארה"ב לרוסיה תישאר כמלחמה קרה או שאנחנו צפויים לקרב חם? רק הזמן יגיד...

מנגד, בלאנקה ולאסיץ', הקרואטית המדהימה, טרם שברה את שיא העולם בקפיצה לגובה, אך בתחרות האחרונה היתה מרחק 2 ס"מ ממנו. התעלות באליפות העולם ואנחנו צפויים לחיוך של מיליון דולר עם שיא עולמי חדש.

מפלגתנו גם חתמה על הסכם עודפים עם קרולינה קלופט, לוחמת הקרב 7, שגם מתהדרת במראה כובש אבל כבר לא תשבור כנראה את שיא העולם הנצחי של ג'קי ג'וניור קרסי האמריקנית.

אם ננצח בבחירות אנו מבטיחות: לעומת יתר המקצועות, לנו יש הרבה להבטיח, כי מה בעצם יותר מרומם רוח מחגיגות של אתלטית יפהפיה שניה לאחר ששברה שיא עולם? והחלק הטוב הוא שיש לנו שתיים כאלה להציע.

ואם נכשל: אז שיא עולם לא תקבלו, אבל גם חיוך מבויש של אכזבה יושב מצויין על אתלטיות כמו איסינבייבה ו-ולאסיץ'.

110 מ' משוכות גברים (יום שישי, 31.8, 16:20)

למה לבחור דווקא בנו?
כי אנחנו לא רק מבטיחים, אנחנו גם מקיימים. כולם מדברים על שיאני עולם חדשים, לנו יש שיאן עולם בפועל, פנומן אמיתי.

ליו שיאנג הסיני הימם את עולם האתלטיקה בקיץ שעבר כשהעמיד את השיא העולמי על 12.88 והשכיח מאיתנו לגמרי אתלטים קודמים ששלטו בענף כמו אלן ג'ונסון וקולין ג'קסון. מה גם שאליפות העולם היא התואר היחיד בו שיאנג טרם מחזיק, ככה שאין ספק שהוא הולך להילחם עליו בכל הכוח.

שיא עולם חדש אינו מילה גסה. אגב, גם אם תחליטו מסיבות מוזרות כלשהן שלא לבחור בנו, מיליארד סינים לא יוותרו על ההזדמנות לצפות ביקיר נפשם כך שריצת ה-110 מ' משוכות לבטח תהפוך לאירוע הנצפה ביותר באליפות.

אם ננצח בבחירות אנחנו מבטיחים: אליפות עולם ראשונה לליו שיאנג, שיא עולם חדש וחגיגות שעוצמת הרעש שלהן תנפץ את החומה הסינית למילארדי רסיסים.

אם נכשל: הפלת משוכה של שיאנג שכבר הוביל בהפרש ניכר על יריביו תגרום לו להפסד בגמר ולמדלית זהב שניה רצופה של הצרפתי דוקור בתוצאה בינונית, הרבה מעל ה-13 שנ'.

5,000 מטר נשים (יום שבת, 1.9, 14:30)

למה לצפות בי?
כל חובב אתלטיקה שחזה בתחרות הגולדן-ליג באוסלו ודאי מדלג לסעיף הבא כי הוא יודע היטב שאין לו צורך בהסברים. הריצה של האתיופית מסרט דפאר באותה תחרות יכלה להיכלל במילון תחת הערך: "שלמות".

שיא עולם מדהים של 14:16:63 דק' בהן שרפה את המסלול הופכים אותה בלי צל של ספק לרצה למרחקים הטובה בעולם כיום. התחרות האמיתית של השיאנית האתיופית תהיה נגד אויב אחד אכזר והוא הזמן, אם תצליח להביס גם אותו, אבן שושן באמת יצטרך לעדכן הגדרות מסויימות במילון.

אם אנצח בבחירות אני מבטיחה: ריצה שלא תשכחו, 14 דק' וקצת בהן תשבו מהופנטים מול המסך ולא תבינו איך לעזאזל אפשר לרוץ כל-כך מהר בזמן שאתם מפצחים גרעינים ושותים קולה להנאתכם. בסוף 14 הדקות הללו שלוש מילים בולטות יופיעו על מסך הטלוויזיה שלכם: "שיא עולם חדש".

אם אכשל: אם אכשל, (ואני לא אכשל) אז אומנם לא תצפו בשיא עולמי חדש, אבל תקבלו קרב מעניין על התואר העולמי בין דפאר למיטב הרצות האפריקניות האחרות.

המפלגה הציונית

קפיצה במוט גברים (מוק': יום חמישי, 30.8, 13:35. גמר: יום שבת, 1.9, 13:30), מרתון גברים (יום שבת, 25.8, 1:00) מרתון נשים (יום ראשון, 2.9, 1:00), קפיצה לגובה גברים (מוק': יום שני, 27.8, 4:40. גמר: יום רביעי, 29.8, 14:00), 3,000 מ' מכשולים (מוק': יום ראשון, 26.8, 4:00. גמר: יום שלישי, 28.8, 14:55)

למה לצפות בנו?
כי אנחנו מפלגת הגג שמאגדת בתוכה את כל המתחרים הישראלים באליפות העולם. נכון שהפעם אנחנו בהרכב צנוע ביחס לאליפויות קודמות, אבל בכל זאת יש ביכולתנו לספק לכם כמה רגעים של אושר ואפילו הזלת דמעות. זכרו תמיד שהספורטאים האלה, שמייצגים אותנו בכבוד, מתאמנים בלי הפסקה תמורת תנאים של כדורגלן מהליגה הרביעית. רק על המאמץ חסר הפשרות שלהם, מגיע להם שנצפה בהם וניתן להם את הכבוד לו הם ראויים.

הקפיצה למוט גברים היא כמובן המוקד בכל הקשור לזווית הישראלית. אך למרות הרצון הטוב, אלכס אברבוך, היחיד מבין האתלטים הישראלים שכבר הבטיח את מקומו באולימפיאדת בייג'ין, לא נמצא בכושר טוב העונה. תוצאת השיא שלו השנה עומדת על 5.70 בלבד.

מנגד, האתלט הוותיק צפוי לפגוש כמה מהכוחות העולים במקצוע האתלטיקה כמו ברד ווקר האמריקני שכבר קפץ השנה 5.95 מ'. עם זאת, אלכס שלנו כבר הוכיח שהוא ספורטאי של אירועים גדולים. צריך לחכות ולראות איך תתפתח התחרות, זכרו שגם עם תוצאה בינונית של 5.65 מ' הצליח אברבוך לזכות באליפות אירופה, כך שלא כדאי להגיד נואש וצריך לתת לגדול האתלטים הישראלים לעשות את שלו, בשקט ובצניעות המפורסמת שלו.

מרתון הגברים, האירוע הראשון של האליפות, יארח לא פחות משלושה ישראלים וביניהם הספורטאי המרגש ביותר לטעמי בספורט הישראלי בכלל - היילה סטאין הבלתי נגמר, שגם בגיל 53 (זקן המתחרים באליפות) מסוגל עדיין לשחזר את ההישג המדהים שלו מאתונה 2004, לסיים את המרתון בין 20 הראשונים בעולם ולכבוש אותנו עם החיוך הביישני האופייני והנחישות המופתית שלו.

אל המרתוניסט הנצחי יצטרפו אסף בימרו רחב הלב שכשאינו נמצא על מסלול הריצה הוא עובד עם ילדים עם פיגור שכלי וזבדיה וודג' בן ה-34, שרשם השנה שיפור במקצוע חצי המרתון ויקווה לתוצאה טובה גם במרחק המלא.

נילי אברמסקי, גם היא כבר לא ילדה (37), תייצג את ישראל במרתון הנשים, כאשר במקרה שלה כנראה ההשתתפות בגילה הלא צעיר חשובה יותר מהתוצאה.

ניקי פאלי, הקופץ לגובה, ילד הפלא של האתלטיקה הישראלית שכבר קבע בשיאו 2.30, עבר עונה בינונית בה לא הצליח להתקרב אל שיאו האיכותי. בענף שבו התוצאות השתפרו פלאים, ענף שנשלט ע"י קופץ שבדי מדהים בשם סטפן הולם שכבר קפץ 2.40 באולם, יצטרך הישראלי הצעיר להתעלות על עצמו כדי להתברג לגמר.

אחרון חביב מבין הישראלים הוא איתי מגידי, רץ ה-3,000 מכשולים. מגידי רשם הישג מרשים באליפות אירופה האחרונה כאשר העפיל לגמר המקצוע, אלא שבאליפות העולם הסיפור הוא שונה לגמרי. מכיוון שמדובר במקצוע בשליטה קנייתית, יצטרך הפעם מגידי להתמודד במוקדמות מול התותחים הכבדים של הענף. קיצוץ של 44 מאיות משיאו, דבר שיבטיח לו קריטריון אולימפי, ייחשב מבחינת מגידי להישג ענק.

אם ננצח בבחירות אנו מבטיחים: מדליה שלישית באליפות עולם לאברבוך, מקום 18 להיילה סטאין, קריטריון אולימפי לשלושת המרתוניסטים, העפלה מפתיעה של ניקי פאלי לגמר ושיא ישראלי חדש של איתי מגידי עם כרטיס לאולימפיאדה.

ואם נכשל: גם זה לא נורא, לא צריך להיות נאיביים, הנבחרת הישראלית הפעם חלשה יחסית וגם כישלון לא ייחשב כאסון. לדור הצעיר (פאלי ומגידי) יהיו עוד הזדמנויות, והיילה סטאין הוא הוכחה חייה שהדור הותיק פשוט לא נגמר.

זהו? מה עם כל היתר?
אל חשש, אלה הם רק המקצועות הבכירים, אבל כולם יהיו שם, כולל הקפיצה המשולשת שללא כריסטיאן אולסון השבדי צפויה לספק דרמות אמיתיות, ריצת ה-200 מ' גברים בה עשוי טייסון גיי לקבוע תוצאה שתזעזע את הענף (אבל לא את השיא העולמי הבלתי ניתן להסבר של מייקל ג'ונסון), קרב הדיסקוס המסקרן בין וירגיליוס אלקנה הליטאי וגרד קאנטר האסטוני, וכמובן זריקת הכידון שבה התקווה הגדולה היא שכולם ייצאו בריאים ושלמים.