חפציבה-דיור קיבלה אשתקד מהקבלן יעקב אנגל ערבויות ב-16 מיליון שקל, והתחייבה לשלם על חלק מהן ריבית של 17% לשנה. זהו גילוי ראשון על עסקה שבה הסכימה חפציבה, כבר לפני כשנה, לשלם ריבית הגבוהה פי כמה מריבית השוק, כדי להשיג מזומנים.
תמר יונה, אשתו של בועז, סיפרה בראיון לידיעות אחרונות כי בעלה לווה כספים בשוק האפור כדי להציל את חפציבה. עתה מתברר, שהוא גם קיבל ערבות בצורה מקובלת מחברת בנייה ציבורית אחת לפחות, בריבית גבוהה יחסית.
חברת לגנא, שהיתה אז בשליטת יעקב אנגל, נתנה ביוני ובספטמבר אשתקד לחפציבה שתי ערבויות בנות 8 מיליון שקל כל אחד. הערבויות היו בטחונות להלואות שחפציבה קיבלה מבנק. חפציבה התחייבה לשלם לאנגל על אחת הערבויות ריבית של 9% לשנה, ועל השנייה 1.4% לחודש, שהם כ-17% לשנה.
אנגל, שכנראה חשד כבר אז שמצבה של חפציבה אינו טוב, דרש וקיבל בטחונות חזקים: המחאות אישיות (דחויות) אישיות של בועז יונה, שיעבוד ראשון על קרקע במושב מצליח, וכן שיעבוד על 50% מבית דיור מוגן בן 200 דירות בראשון לציון.
חפציבה קיבלה את הערבויות לשלוש שנים. היא התחייבה להקטין אותן ב-550 אלף שקל לחודש. חפציבה עמדה בהתחייבויות במשך כמה חודשים, ואחר כך הפסיקה. יתרת החוב, קרן וריבית, עומדת על 10.4 מיליון שקל.
עם התמוטטות חפציבה, חילט הבנק את הערבויות. לגנא - עכשיו כבר בבעלות שעיה בוימלגרין - נאלצה לשלם לבנק את מלוא הסכום. בוימלגרין ינסה לקבל את כספו לחזרה. על-פי הערכה, הוא ידרוש לקבל את המניות המקנות לו 50% מהבעלות על בית הדיור המוגן בראשון לציון.
קשרים עסקיים בין אנגל לבועז יונה
גילוי אחר הוא, שבין אנגל לבועז יונה היו עוד קודם לכן קשרים עסקיים. בדצמבר 2005 השקיעה חברה של אנגל 3.3 מיליון שקל בפרויקט של חפציבה לבניית 262 דירות במושב מצליח, מדרום לרחובות. חפציבה קנתה את הקרקע ממינהל מקרקעי ישראל, בשנה הקודמת, ב-22 מיליון שקל, מימנה את הרכישה בהון עצמי והלוואות, והכניסה את אנגל כשותף. אנגל גם נתן לבנק ערבויות, כביטחון על ההלוואה שנתן לחפציבה.
ביוני אשתקד החליט אנגל לפרוש מהעסקה. הוא קיבל את כספו חזרה, אך חפציבה נותרה חייבת לו עד היום 1.5 מיליון שקל. גם חוב זה הוא עכשיו העסק של בוימלגרין.
