בית המשפט לעניני משפחה החיל "הלכת שיתוף", על דירה שנרכשה עבור הבעל לפני נישואיו. השופטת טובה סיון קבעה כי הדירה היוותה "קן משפחתי" עבור בני הזוג וילדיהם במשך 17 שנים ולפיכך לאישה יש זכויות בה והיא נכללת במסגרת הסדר האיזון לאחר גירושין.
מדובר בתביעה שהגישה אישה לזכויות בדירה בתל אביב, הרשומה על שם בעלה. זאת בטענה כי במשך כל השנים הם התגוררו ביחד עם ילדיהם בדירה וכי היא "טיפחה אותה במשך 17 שנות מגוריהם".
הבעל הביע התנגדות לשתף את האישה בזכויות בדירה בטענה כי עומדת לו "הגנה כפולה": הדירה נרכשה קודם לנישואיו על-ידי הוריו עבורו במתנה, וכספי הרכישה שולמו במלואם על-ידי אביו. לטענתו "מעולם לא היתה לו כל כוונה לשיתוף: כך בהתנהגותו, וכך בדבריו במהלך 17 שנות חיים משותפים".
הוא הוסיף וטען כי "מתחילת הנישואין הבהיר לאישה כי הוריו ביקשו להעניק לו את הדירה במתנה, היא מומנה על ידם, כוונתם היתה כי הדירה תהייה רכושו הבלבדי, והוא לא התכוון לשתף את האשה במתנה זו, 'ובייחוד לעת גירושין'. מתחילת הנישואין נתגלעו סכסוכים בינו לבין האישה, ובעשור האחרון קודם למועד הקרע...התגוררו הם בחדרים נפרדים בדירת המגורים, תדירות יחסי האישות ביניהם היתה נמוכה ביותר, האישה לא ראתה עצמה שותפה במימון הוצאות המחייה, נטל ההוצאות רבץ עליו, והם ניהלו חשבונות נפרדים". הוא הוסיף כי "האישה צירפה אותו לאחד מחשבונותיה, אלא שהיה זה צירוף פורמלי בלבד - והוא לא עשה שימוש בחשבון זה".
האישה טענה מצידה כי במשך השנים "בד בבד עם עבודתה מחוץ לביתה עשתה למען בני משפחתה, ובמסירות ואהבה גידלה את הילדים ועשתה למען ביתה. לאחר לידת בנם כשהיא מטופלת בשני תינוקות שינה האיש את יחסו כלפיה, והתעמר בה נפשית תוך ניתוקה מהוריה, ובני משפחתה הקרובה. לאחר התערבותם של בני משפחה ניסו הצדדים לשקם את נישואיהם, ואף נולדה בתם י., בשנת 1996...רק בסמוך להגשת תביעותיה, בשל העמקת הקרע בינה לבין האיש, גילתה כי הדירה רשומה רק על שמו". לטענת האישה "היא טיפחה את הדירה במהלך 17 שנות מגורים".
השופטת טובה סיון קיבלה את תביעה האישה והורתה להחיל את הלכת השיתוף על הדירה. "משך החיים המשותפים בדירה (17 שנה), היות לצדדים שלושה ילדים משותפים שגדלו בדירה, הכוונה והראיה כי הדירה היוותה 'קן המשפחה' במשך 17 שנים, נישואין ראשונים לשניהם, והיות והדירה הנכס העיקרי והיחידי של הצדדים. טענות 'אי כוונת השיתוף' מטעמו של האיש. כל אלה, לטעמי, מכניסות מסכת נסיבתית בעניינם של הצדדים, לחריגות, בה, יש להחיל דיני יושר, תום לב, צפיות, ולראות בדירת המגורים כמוכנסת למסת נכסי וזכויות הצדדים במסגרת איזון המשאבים"
"מוסד 'הסכם ממון' שיצר החוק, נותן מענה לבן הזוג שאכן דעתו הנחרצת היא לא לשתף את בן זוגו בדירה", כתבה השפטת.
"לפיכך, יש לקבל את עתירתה של האישה לעניין זה ולהצהיר כי היא זכאית להרשם כבעלת מחצית הזכויות בדירה".
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
