מי תלה את השבוי האיטלקי לפני 63 שנה?

פרשה משפטית חדשה מסעירה את ארה"ב. במרכזה: 28 חיילים שחורים שהורשעו במלחמת העולם השנייה, בלא שניתנה להם הגנה ראויה. עכשיו, בעקבות ספר שחושף את הפרשה, הם זוכים - חלקם לאחר מותם, לטיהור וזיכוי.

ג'וליימו אוליבוטו, שבוי מלחמה איטלקי, נתלה במעשה לינץ' בפורט לוטון, מחנה צבאי בצפון מערב ארה"ב לפני 63 שנה. סמיואל סנואו, בן 83, מקווה כעת שהוא ו-27 חיילים שחורים אחרים שהורשעו בהשתתפות במהומה שהובילה למותו של אוליבוטו, יזוכו.

משפטם של ה-28 היה אחד המשפטים הצבאיים הגדולים בתולדות מלחמת העולם השנייה. השבוע קבע צוות משפטי שמינה צבא ארה"ב ממצאים העשויים להביא לידי ביטול ההרשעות של 28 החיילים, לבטל את סילוקם מהצבא בקלון ולהחזיר לסנואו ועוד חייל שנותרו בחיים או ליורשיהם של האחרים את שכרם הצבאי.

התובע היה גם בווטרגייט

הצוות מצא כי המשפט הצבאי היה פגום, שההגנה לא הייתה ראויה ושהתובע, ליאון יבורסקי, קולונל צעיר שזכה אחרי כ-30 שנה לפרסום עולמי על תפקידו כתובע מיוחד בפרשת ווטרגייט, לא שיתף את ההגנה בראייה חיונית.

"חשוב לי מאד שדברים יעלו על הכתב", אמר סנואו ביום ו' בשיחת טלפון עם כתב "ניו-יורק טיימס" מביתו בליסבורג פלורידה. "עכשיו יתחילו הכל לראות שלא הייתי נבל, ואינני נבל". בנו של סנואו, ריי, בן 55, סיפר שאביו חזר מהכלא הצבאי הביתה "מאוכזב מאד". "הוא נשא את הנטל כל חייו", אמר ריי.

שנה מאסר

סמיואל סנואו עבד 45 שנה מחייו כשרת בליסבורג, לאחר שישב שנה בכלא צבאי על הרשעתו בהשתתפות במהומה. הוא ומשפחותיהם של שלושה מהחיילים שכבר מתו, ביקשו לעשות את הבדיקה. כולם הורשעו בהריגה.

ג'ים מק דרמוט, ציר דמוקרטי ממדינת וושינגטון בבית הנבחרים האמריקני, שבאזור הבחירה שלו נמצא המחנה שבו התרחשה המהומה, אומר כי הקצין הבכיר שהיה ממונה על הבדיקה סיפר לו שהרשעתם של כל הארבעה תבוטל.

בעקבות ספר

ממצאי צוות הבדיקה מטעם לשכת הצבא לתיקון תיקים משפטיים, קבעו שיש לבטל לאלתר את הרשעתו של אחד מהארבעה, טוראי טאונסל. דובר של הצבא מסר ביום ו' כי הוא יכול רק לאשר שהרשעה אחת תבוטל.

בשנה שעברה קיבל בית הנבחרים בראשות מקדרמוט וציר רפובליקני מקליפורניה, דנקן הנטר, החלטה המורה לצבא לבדוק מחדש את התיק. ההחלטה התקבלה בעקבות פרסום ספר בשנת 2005 "על אדמה אמריקנית" , מאת הסופר והעיתונאי ג'ק האמן, תושב סיאטל, המגולל את הפרשה שלא פורסמה עד אז. האמן, כתב לשעבר של רשת CNN, עמל קשה במהלך מחקרו, אותו ניהל בעזרת אשתו לזלי, לאתר רבות ממשפחות אותם חיילים שנשפטו. הציר מקדרמוט האמין לאחר קריאת הספר כי החיילים שהורשעו היו "קורבנות של אי-צדק גזעני".

שוטרים צבאיים עוינים

המשפט היה אחד המשפטים הצבאיים הגדולים של מלחמת העולם השנייה. הגדול ביותר היה משפטם של 50 אנשי שחורים שהורשעו במרד ונידונו ל-15 שנות מאסר על שסירבו לטעון תחמושת על אנייה בפורט שיקגו, בסיס אספקה של הצי, כ-50 קילומטר מצפון מזרח לסן פרנציסקו.

28 החיילים שפרשת מותו של השבוי האיטלקי, הוצבו בפורט לוטון ב-15 באוגוסט 1944. השבוי אוליבוטו נמצא מת לאחר ליל התכתשות בין חיילים אמריקנים לבין שבויים איטלקים בבסיס. כמה חיילים אמריקנים, לבנים ושחורים, התנגדו למה שסברו שהוא יחס סובלני מדי לשבויים האיטלקים הרבים שהוחזקו שם. 28 החיילים השחורים היו בין 43 הנאשמים בייזום המהומות אך האישומים נגד 2 מהם בוטלו ועוד 113 זוכו.

להגנה לא ניתנה גישה לראיה חסויה

שני הסנגורים שייצגו את כל 43 הנאשמים קיבלו 13 ימים להכין את התיק. לפי ממצאי צוות הבדיקה, לא ניתנה להם גישה מלאה לדוח סודי של הגנרל, ששימש קצין בודק. התובע, הקולונל יבורסקי ראה את הדוח. מסמך זה קבע שהראיות מזירת האירוע הושמדו ושיתכן ששוטרים צבאיים לבנים שהתייחסו באיבה לאיטלקים מלאו תפקיד בחרחור המהומה.

"על-פי החוק הצבאי הקיים כיום, המשפט היה ממש בדיחה", אמר פרקליט צבאי, ג'ון טייט, שסקר את הפרשה עבור הלשכה, לכתב "ניו-יורק טיימס". "היום לא נותנים לשני סניגורים לייצג 43 נאשמים. מה גם ששלושה מהם מואשמים ברצח".

הליך לא צודק

ממצאי הצוות מורים לצבא לזכות מייד את טאונסל ולהפוך את שחרורו בקלון לשחרור בכבוד, ולאפשר למשפחתו לתבוע את החזר שכרו. גם המשפחות האחרות רשאיות להגיש בקשה לבדיקה כזאת.

ממצאי הצוות אינם אומרים שהחיילים המורשעים היו חפים מפשע, אלא שההליך שבו הורשעו היה בלתי צודק. הממצאים קובעים שהמשטרה הצבאית לא פעלה בחשק רב לדכא את המהומה, ורומזת כי יבורסקי, שמת ב-1982, היה מודע לעובדה שלא שיתף את ההגנה בראיות שמהן ניתן היה להסיק ששוטרים צבאיים לבנים היו מעורבים במהומה שבה נהרג אוליבוטו.

בספרו מספר האמן, כי הוא חושד בשוטר צבאי לבן שנכח בכל אחד מהרגעים המכריעים של הפרשה ושהיה האדם שגילה את גופתו של אוליבוטו. השוטר, שאף הוא מת בינתיים, הורשע בנפקדות מהשירות.