בסקר אקולוגי של שלוחת שפך נחל הקישון (ה"אפנדיקס"), שנערך עבור רשות נחל הקישון ע"י החוקרים פרופ' אביטל גזית וירון הרשקוביץ מאוניברסיטת תל אביב, נמצא שעושר המינים של חסרי חוליות במערכת אקולוגית זו גבוה פי 5 מאשר במורד הנחל.
החוקרים מייחסים זאת למורכבות הגבוהה של בית גידול זה וכעדות לייחודו של שריד אחרון לנוף מלחת הקישון. בסביבת שלוחת ה"אפנדיקס" של נחל קישון מצאו הבוטנאים חווה להב ויואב גרטמן 530 מיני צמחים, מהם 18 מינים האופיניים למלחות ו-10 מינים המוגדרים כמינים נדירים.
דוגמה טובה לחיים שצמחו במורד נחל קישון הינה הימצאות מיני צמחיה נדירים. הצמח המאפיין ביותר את גדות מורד נחל קישון והאפנדיקס הינו "בן מלח רב-שנתי" הנחשב למין נדיר, אולם דווקא במורד נחל קישון מתקיים ומצוי לרוב. מתוך 10 מינים שהוגדרו כמינים נדירים ונדירים מאוד הזקוקים לעדיפות בשמירה על מקום חיותם: "אספרג ארצישראלי", "לחך המלחות", "פרקן עשבוני", "מלוח מפושק", "מלוחית הרגלה", "מלחית הבורית", "ניסנית הבולבסין", "נעצוצית סבוכה" ו"תלתן צר עלים". השניים האחרונים הינם מינים נדירים ביותר כהאחרון נחשב כנכחד מישראל וככל הנראה מלחת הקישון מהווה עבורו בית גידול אחרון.
מנהלת רשות נחל הקישון, שרון נסים, ציינה כי "על-רקע גידול באוכלוסיה בישראל והצטמצמות משאבי הטבע והנוף יש לשמור על הסביבה הייחודית של מורד נחל קישון מלחצי פיתוח הנמל כאזור טבע ונוף בלתי מופר. כל זאת לטובת הציבור והדורות הבאים".
יו"ר הנהלת רשות נחל הקישון, רוברט ראובן, ציין כי הקישון, שנודע בעיקר בשל רמת הזיהום הגבוהה שבו ובשל מחלת הסרטן שנגרמה לצוללים בו חוזרת לקדמותו. "כפי שהבטחנו אנחנו מחזירים את הקישון, נחל קדומים לתושבים", אמר בהסתמכו על הפסוק מספר שופטים בתנ"ך שבו מוזכר נחל הקישון.
את הסקר ניתן לראות בביתן רשות נחל הקישון במהלך התערוכה הבינ"ל לטכנולוגיות מים וסביבה, WATEC 2007, שתערך במרכז הירידים בתאריכים 30.10.2007-1.11.2007.
