מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, מפרסם לראשונה (יום א', 04.11.07) את הפרק המהותי בדוח השנתי של המרכז: הקצאת המשאבים והוצאות הממשלה, על השירותים החברתיים לשנת 2007.
הדוח מתפרסם מדי שנה, עם הנחת תקציב המדינה על שולחן הכנסת, ונחשב לניתוח המשולב, המרכזי והחשוב ביותר של המדיניות הכלכלית והחברתית במדינת ישראל.
על-פי הדוח ניתן לראות כי הריסון התקציבי בשנים האחרונות, שסייע לצמיחה על-ידי שחרור המשאבים למגזר העסקי, התממש ברובו על חשבון ההוצאות לשירותים החברתיים.
בתקציב לשנת 2007 ובתקציב המתוכנן לשנת 2008 אין מענה הולם להידרדרות במצבן של האוכלוסיות החלשות. כמו כן, מתקבל הרושם, כי הממשלה מערימה קשיים בהוצאה בפועל של התקציב ונותרת עם רזרבות תקציביות.
ההתרחבות בפעילות הכלכלית מאז אמצע שנת 2003, הביאה לשיפורים מקרו-כלכליים משמעותיים. עם זאת, דווקא על-רקע השיפור הכללי, בולטת עוד יותר מצוקתן של השכבות החלשות שפירות הצמיחה הכלכלית אינם מחלחלים אליהן.
על אף הצהרות הממשלה לגבי יעדי החיזוק החברתי, שיעור ההוצאות החברתיות בפועל המשיך לרדת גם בשנת 2006, שנה חמישית ברציפות.
חוקרי מרכז טאוב מזהירים מפני פגיעה נוספת בתקציבי הממשלה המיועדים לשירותי החינוך והבריאות, שכן זו תביא להתרחבות אי-השוויון בצריכה ולהגדלת הפערים באוכלוסיה.
בחמש השנים האחרונות נרשמה ירידה משמעותית בהוצאה הממשלתית לחינוך העל-יסודי ולחינוך הגבוה. בחינוך היסודי, על אף גידול צנוע בהוצאה הממוצעת לתלמיד, נרשמה ירידה במספר שעות הלימוד.
בנוסף, למרות הגידול בהוצאות הבריאות של הממשלה בשנים האחרונות, נראה כי מאז שנת 1997 מתקיימת שחיקה של 30-25 אחוזים באספקה של שירותי הבריאות לציבור במימון הממשלה.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
