רצח את אשתו בשל "התעללותה" ונשלח למאסר עולם

בית המשפט המחוזי בירושלים גזר (יום ג', 20.11.07) מאסר עולם על יורי טומבק שהורשע ברצח אשתו סנז'אנה אך סניגורו טען כי יש להפחית בעונשו משום שהאשה התעללה בו "התעללות חמורה ומתמשכת" שגרמה לו הפרעה נפשית חמורה, וכן משום שהיה שרוי ב"מצוקה נפשית קשה". השופטים משה רביד, אורית אפעל-גבאי ואהרן פרקש פסקו כי אין בחומר הראיות כל בסיס לטענה כי הבעל היה "במצוקה נפשית קשה" בעת ביצוע הרצח באופן המציק הפחתה של העונש.

השופטים ציינו כי טומבק העיד במשטרה ובבית המשפט על חיי הנישואין שלו ומנה אירועים רבים במשך השנים שבהם נקטה אשתו כלפיו אלימות, מילולית ואף פיסית. בתקופה שקדמה לרצח היה לאשתו קשר רומנטי מחוץ לנישואין, והיא לא טרחה להסתירו. עם זאת, אמר טומבק כי התמודד עם מצב הדברים שבו היה נתון, ולא נכנע. הוא אסף ראיות נגד אשתו והכין עצמו למאבק משפטי עימה. "הנאשם עשה כן ביסודיות, כדרכו, הקליט את המנוחה ואת הילדים, ולא התכוון לוותר בשום שלב. נראה, כי הנאשם היה נחוש בדעתו להביס את המנוחה ותיעל את רגשות הכעס שבוודאי גאו בו לאפיקים מעשיים, בדרך של הכנה והיערכות למערכה", קבעו השופטים.

הבעל שיקם את כבודו

מכאן הסיקו שאין יסוד לטענתו כי היה במצוקה נפשית קשה, המצדיקה הקלה בעונש, לא בתקופה שקדמה לרצח ולא בליל הרצח. נהפוך הוא, כתבו. מתברר שבאותו ערב הכין טומבק לאשתו "הפתעה" וחשף לפניה חלק מן הראיות שאסף נגדה. הוא חש שביטחונה העצמי נפגע, ושאכן הצליח להפתיע אותה. "לפיכך, גם אם נמצא הנאשם בנחיתות ביחס למנוחה בתקופה שקדמה למעשה ההמתה, מבחינת הפגיעות שספג, הרי שבאותו ערב שיקם את כבודו במידת מה וחש כי עלה בידו להשיב מלחמה שערה. במצב דברים זה, כלל לא ניתן לראות בצרחותיה של האשה כלפיו משום התגרות הגורמת לאובדן עשתונות, במובן האובייקטיבי, ואף הנאשם לא ראה זאת כך, במובן הסובייקטיבי", כתבו השופטים.

כמו כן, כתבו כי אינם סבורים שיחסה של האשה לבעל היה "התעללות חמורה ומתמשכת". הם הדגישו כי התמונה שצוירה בבית המשפט הייתה בלתי מאוזנת בעליל. הבעל השחיר את פניה של האשה בדברים קשים, ואילו האשה, שנרצחה, לא להגיב.

הבעל היה אלים

השופטים כתבו עוד כי חברתם של בני הזוג, אשר הייתה עדה למערכת היחסים המעורערת ביניהם העידה ששמעה מפי האשה כי הבעל נהג בה באלימות. בשנת 2000 גם התלוננה האשה נגד בעלה על מעשי אלימות, והוא השתתף בסדנה במרכז למניעת אלימות. הוא אף הודה, כי גם הוא קיים בעבר קשר רומנטי מחוץ לנישואין. בתקופה שקדמה לרצח חלה הסלמה ביחסיהם המעורערים והם החליטו להתגרש, אך לא הגיעו להסכמה באשר לתנאים. הידידה העידה כי חשה בסכנה מתקרבת: "הסכנה הייתה לא רק מהצד שלו אלא גם מהצד שלה שיהיה איזה פיצוץ. איך הוא יתפוצץ לא ידעתי. הייתה לי הרגשה שהוא יעשה לה משהו או היא תעשה לו משהו".

השופטים קבעו כי גם אם בתקופה שקדמה לרצח הייתה התנהגות האשה חריגה, מבחינת הקשר הרומנטי מחוץ לנישואין וההתגרות בבעלה בנושא זה, אין בכך משום "התעללות חמורה ומתמשכת".