יש מסעדות שדורשות ממך להקדיש להן ערב מיוחד. כאילו מצהירות - אנחנו פה, כבד אותנו. המסר מתחיל לעבור כבר בהזמנה, אחר כך בקידה של השומר, המלצה חמה על בקבוק יין ב-350 שקל. המלצה בלבד. הרי בסופו של דבר הלקוח עושה מה שבא לו, העיקר שישאיר את כרטיס האשראי המוזהב. ככה זה כשאין בארץ הרבה אנשים שמוכנים להוציא 1,000 שקלים על ארוחה זוגית. לכן, כשאתה נוחת במסעדה מהסוג הזה, אתה מצפה שהצלחת תיישר קו עם הפוזה. תפריט הסתיו בכתית, שתומחר לפי מדד הדירות בתל אביב, סימן את הכיוון: הכי גבוה שרק אפשר (ראשונות 136-69 שקלים ועיקריות 218-148 שקלים). שיובן שזו לא שאלה של כסף, ממש לא. כל אחד יחליט כמה הבטן שלו שווה. אבל זה כן עניין של הצהרה, סימון מטרה, בניית ציפיות. אני בעד, עכשיו נשאר לפתוח את הפה.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
