נזלת אלרגית - עשרות תרופות ללא הקלה

אחת הבעיות לדברי מומחים בתחום, היא שנזלת אלרגית אינה מקבלת התייחסות רצינית מספיק, הן של הרופאים והן של הסובלים עצמם. נזלת אלרגית מוזכרת בדרך כלל כבדרך אגב, מסבירים מומחים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת טקסס שבדאלאס. חולים ממתינים עד שהם כבר בדרך החוצה ומזכירים כבדרך אגב את העובדה שהאלרגיה מציקה להם שוב. בנוסף, רופאים רבים מדי ממהרים לרשום טיפול באנטי-היסטמיניים או ממליצים על תרופה ללא מרשם אך כלל לא עוקבים אחר החולה כדי לגלות אם התרופה עזרה.

ארבעה מבין חמישה אנשים הסובלים מאלרגיה מעולם לא העלו כלל את הנושא אצל הרופא, והסתמכו במקום זאת על תרופות ללא מרשם, על-פי הסקר. לרוע המזל, המשמעות היא כי אין למעשה תוכנית טיפול במצב, וחולה עשוי לנסות תרופה אנטי-היסמטימינית אחת ובמידה וזו לא תעזור לנסות אחת אחרת כשלמעשה הוא זקוק בכלל לחומר נגד גודש או תרופה הממוקדת בחלק אחר של התגובה האלרגית, או ספריי קורטיקוסטרואיד לאף.

המשמעות היא לא רק סבל מיותר אלא העובדה כי אלרגיות עלולות לגרום לבעיות שינה ולגרום לבעיות רציניות יותר של דרכי הנשימה. ילדים הסובלים מנזלת אלרגית נוטים לפתח אסטמה פי שלושה יותר מילדים שאינם סובלים מהמצב. כמו כן, ילדים ומבוגרים הסובלים מדלקת אלרגית נוטים לפתח זיהומים בסינוסים ובאוזניים, במיוחד אם האלרגיה שלהם אינה מטופלת.

הטענה המוצקה ביותר לצורך התייחסות רצינית יותר לאלרגיות מגיעה מתוצאות ניסוי מתמשך הנקרא "המחקר לטיפול מניעתי לאלרגיה בדנמרק". שבע שנים לאחר שסיימו סדרת זריקות נגד אלרגיות שמטרתה להשקיט תגובה חיסונית מופרזת לחומרים לא מזיקים כמו אבקת פרחים, הילדים שלקחו חלק במחקר היו בסיכוי נמוך פי ארבעה לפתח אסטמה.

התוצאות, לדברי החוקרים, יחד עם ראיות אחרות, מראות כי אימונותרפיה (טיפול חיסוני) לא רק מקלה על התסמינים אלא משנה למעשה את המערכת החיסונית של אנשים הסובלים מאלרגיות ומחזירה אותה למצב נורמלי.

לרוע המזל, רק מחקרים ספורים נעשו על בסיס השוואה בין סדרה אחת של טיפול באלרגיה עם סדרה אחרת. במקום זאת, רופאים נאלצים להסתמך על "חוות דעת מומחה" במקום על מחקרים מבוססי ראיות, ומומחים, כפי שידוע, חלוקים לפעמים בדעותיהם.

תרופות ללא מרשם הן הצעד ההגיוני הראשון לטיפול בנזלת אלרגית קלה עד מתונה. חומרים נוגדי גודש פועלים על-ידי כך שהם מכווצים כלי דם קטנים ורקמות נפוחות ומודלקות ברפידות הסינוסים. תרופות אנטי-היסטמיניות חוסמות את אחד השלבים הביוכימיים של התהליך האלרגי.

אם תרופות ללא מרשם אינן פועלות, כדאי לשוחח עם הרופא או עם אלרגולוג. רבים מהם רושמים ספריי קורטיקוסטרואיד לאף, המדכא את התהליך האלרגי.

בדרך כלל, אימונותרפיה היא המוצא האחרון. הטיפול כולל זיהוי האשם הספציפי הגורם לבעיה בעזרת סדרת בדיקות עוריות, או במקרים מסויימים, בדיקת דם. מינונים קטנים של האלרגן מוזרקים מתחת לעור בסדרת זריקות מוחלשות כדי לבטל את הרגישות של המערכת החיסונית.

ישנם רופאים המציעים כיום פרוטוקול מזורז הנקרא אימונותרפיה מקובצת או מהירה, בה החולים מקבלים מספר זריקות ביום, במרווחים של חצי שעה האחת מהשנייה. במקום 6-8 חודשים הנדרשים לטיפול האימונותרפיה הסטנדרטי, נדרשים רק כארבע שבועות. מאחר שהליך מהיר זה עלול לגרום לתגובות חיסוניות רציניות, כולל שוק, יש לבצע אותו עם מעקב רפואי צמוד. חיסון לאלרגיה לעשב הניתן לאורך שישה שבועות נמצא כעת בבדיקה.

ועבור אלו שלא ממש מיודדים עם מחטים, התקדמות נוספת בתחום היא הפיכת האימונותרפיה למושכת יותר: השימוש באלרגנים המתמוססים תחת הלשון. למרות שקיים שימוש רחב בשיטה באירופה, אלרגנים תת לשוניים עדיין לא זכו לאישור ה-FDA בארצות הברית. אלרגולוגים מורשים לרשום אותם, אך חברות הביטוח לא יכסו את העלות. חסרון נוסף הוא כי אלרגנים תת לשוניים יעילים רק ב-50% לעומת הזריקות בביטול הרגישות של המערכת החיסונית. אך החולים יכולים לקחת אותם בבית, ולא להגיע לביקור אצל הרופא לצורך כל טיפול - יתרון חשוב.

מומחים ממליצים לחולים לשקול טיפול באימונותרפיה, במיוחד לאלו הסובלים מנזלת אלרגית מתמשכת וחמורה. תרופות, לדבריהם, פועלות כל עוד נוטלים אותן ואימונותרפיה היא שיטת הטיפול היחידה המשנה את המערכת החיסונית, ומביאה לאותה תגובה לאלרגנים כזו הקיימת אצל אנשים שאינם סובלים מהמצב.

במילים אחרות, שלא כמו גלולות וספריי לאף, האימונותרפיה מספקת את האפשרות למשהו טוב הרבה יותר - ריפוי.