טרוור פיליפס, יושב-ראש הוועדה לשיוויון ולזכויות אדם בפרלמנט הבריטי, פנה (יום א', 25.11.07) לנבחרת הדיונים של אוניברסיטת אוקספורד, והביע מחאה נגד ההחלטה להזמין את מכחיש השואה, דיוויד אירווינג, לנאום באירוע שמארגנת הנבחרת. מדובר בפורום למען חופש הביטוי, שיתקיים באוניברסיטה ביום ב'.
רשת ה-בי-בי-סי דיווחה, כי במכתב ששיגר למנהל נבחרת הדיונים של אוקספורד, ציין פיליפס, כי "איש אינו צריך להזמין אנשים כדי שיכחישו את השואה. מדובר בנושא חמור מדי. אני פונה לאוקספורד ומבקש: שיקלו את הדבר מחדש. אם מהלך זה אכן יוצא אל הפועלה, הרי שאני מקווה כי הסטודנטים של אוניברסיטת אוקספורד יתנערו ממופע עלוב זה".
פיליפס הדגיש, כי "אנשים נהרגו במאבק למען חופש הביטוי. הם לא לחמו ונהרגו כדי שחופש הביטוי ידורדר לרמה של שיחת טרקלין טיפשית".
מכחיש השואה הבריטי דיוויד אירווינג, מציג עצמו כהיסטוריון אוטודידקט. מסוף שנות השישים ועד לשנות השמונים פרסם ספרים אחדים שעניינם מלחמת העולם השנייה, ובהם הספר "מלחמתו של היטלר ו-"החרבת דרזדן". ב-1998 הגיש אירווינג תביעה נגד ההיסטוריונית דברה ליפשטדט והמו"ל "ספרי פינגווין", בטענה כי אלו הוציאו את דיבתו בספרה של ליפשטדט "מכחישים את השואה".
ליפשטדט כתבה בספר שאירווינג עיוות את הראיות בכוונה, כדי לתמוך בדעותיו האידאולוגיות. על-פי הוראת החוק הבריטי, שכוונתו להגן על שמו הטוב של הפרט, הוטל על ליפשטדט להוכיח כי טענותיה הן אמת. ליפשטדט והוצאת ספרי פנגווין שכרו את עורך הדין אנטוני ג'וליוס ואת ההיסטוריון מאוניברסיטת קיימברידג' ריצ'רד אוונס, על-מנת להציג את טיעוניהם. אוונס בילה שנתיים בבחינת עבודתו של אירווינג, והציג את הכשלים בעבודתו, לרבות העובדה שהשתמש כמקור במסמכים מזויפים ביודעין. השופט צ'ארלס גריי שוכנע על-ידי עדויות אלו וכתב פסק דין ארוך שבו גינה את אירווינג, ואישר את האשמותיהם של ליפשטדט ואוונס, תוך שהוא מזכה את ליפשטדט מכל אשמה.
בנובמבר 2005 נעצר אירווינג באוסטריה, והואשם בהכחשת השואה - עבירה שעונשה באוסטריה יכול להגיע לעשר שנות מאסר. בפברואר 2006 נגזר דינו של אירווינג לשלוש שנות מאסר. משפטו של אירווינג, שהודה באשמה אך טען כי שינה את דעתו וכעת הוא משוכנע ברצח העם שביצעו הנאצים, הסתיים בתוך יום אחד בלבד. אירווינג ערער על גזר הדין ובדצמבר 2006 הוחלט על ניכוי שני שליש מעונשו ובעקבות כך על שחרורו המיידי, לאחר שריצה 13 חודשים בכלא האוסטרי.
יש הכרח לנקוט בדרך אחרת כדי להגן על אינטרס הציבור
