רשתות פישמן יואשמו בפלילים

חידוש של בית הדין הארצי לעבודה: אכיפה בררנית-חלקית אינה פסולה ואינה מהווה בסיס לטענות של הגנה מן הצדק. החלטה עקרונית זו התקבלה בערעור של המדינה על ביטול כתבי אישום נגד רשתות קבוצת פישמן בגין "העבדת" עובדים בשבת, וזאת על-רקע טענות הגנה מן הצדק.

בית הדין הארצי הורה (יום ב', 26.11.07) להעמיד לדין פלילי את הרשתות הום סנטרס (עשה זאת בעצמך) קשת היפרטוי, מגאמרט ציוד ספור ואייס רשתות שיווק וצריכה בגין הפרת חוק שעות עבודה ומנוחה. השופטים - נשיא בית הדין הארצי סטיב אדלר, שמואל צור ולאה גליקסמן קבעו כי כתבי האישום נגד הרשתות הוגשו כדין ולא היה מקום לבטלם על-ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

אכיפה חלקית אינה פסולה

ביטול כתבי האישום נעשה לאחר שבית הדין האזורי קיבל את טענות הרשתות שיוצגו על-ידי עוה"ד יהודה רסלר, מיכל ולדהר ואמיר רוזנקרץ, לפיהן המדינה אוכפת את הוראות החוק באופן חלקי ובררני, ובין היתר אינה אוכפת אותו בנתב"ג ובאילת; כמו כן היא אינה אוכפת אותו על ענפים מסוימים כמו בתי קולנוע ותיאטראות. עוד טענו הרשתות כי ההגנה של המדינה על עסקים קטנים בתחרות מול הרשתות הגדולות מהווה "שיקול זר", וכי התנהלות המדינה בהקשר זה "פוגעת בחריפות בתחושת הצדק וההגינות". לטענת הרשתות, מדובר ב"התנהגות בלתי נסבלת מצד הרשות". כמו כן, טענו כי בשל התנהלות המדינה יש להעניק להן הגנה מן הצדק.

המדינה ערערה על ההחלטה באמצעות עוה"ד יובל קפלינסקי, תמיר פינקוס ורונית בן יעקב, וכאמור בית הדין הארצי ביטל את ההחלטה והורה על הגשת כתבי אישום נגד הרשתות. השופטים קבעו קביעה עקרונית כי אכיפה חלקית אינה בהכרח אכיפה פסולה. הם כתבו כי מהעדויות עולה כי "השיקול שהנחה את המדינה היה שיקול של 'עלות - תועלת', בהתחשב בכוח האדם העוסק באכיפת החוק. קביעת סדרי עדיפויות היא בסמכותה של הרשות ובית הדין לא ישים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה כל עוד החלטתה נובעת משיקולים ענייניים ואינה חורגת ממתחם הסבירות".

עוד קבעו כי השיקול המסחרי של "הגנה על סוחרים קטנים מהתחרות שנוצרת עקב פעילות הרשתות בשבתות אינו בגדר שיקול זר החורג מתכלית החוק. על-מנת להבטיח שבעלי החנויות - הסוחרים העצמאיים - יוכלו לממש בפועל את זכותם למנוחה שבועית, יש לפעול לאכיפת החוק במרכזים מסחריים... 'השיקול המסחרי', מניעת תחרות בלתי הוגנת בין עסקים המפרים את הוראות החוק לבין עסקים המקיימים את הוראות החוק, מגשים את תכלית החוק".

הבדל בין מסחר לתרבות

השופטים דחו טענות גם על אכיפה בררנית בענפים שונים וקבעו כי אין דומה "פעילות מסחרית צרכנית" לפעילות תיאטראות, בתי קולנוע ופעילות תרבותית אחרת. "קיים שוני מהותי בין פעילות מסחרית לבין פעילות בילוי ותרבות. שוני מהותי זה בא לידי ביטוי גם בהצעות חוק פרטיות להסדרת הפעילות ביום שבת וגם בהצעות לאמנה חברתית בין דתיים וחילוניים, ביוזמת גופים שונים".

נדחתה גם הטענה על העדר מדיניות סדורה בנוגע לאכיפת החוק, כמצדיקה את ההגנה מן הצדק. "מהעדויות שהיו בפני בית הדין האזורי עולה כי קיימים שני קווים מנחים לפעילות האכיפה אותה נקטה המדינה והם - מיקוד האכיפה בפעילות מסחרית, בעיקר במרכזי קניות; מיקוד האכיפה במקומות בהם יש ריבוי עבירות, על-מנת למקסם את התועלת מעבודת המפקחים, שמספרם מצומצם... מן הראוי שתגובש מדיניות ברורה בעניין הקריטריונים לאכיפה, יוגדרו יעדים לאכיפה ותגובש תוכנית פעולה למימוש היעדים שייקבעו. אולם, מצב הדברים הקיים אינו מקנה למשיבות הגנה מן הצדק".

הגנה מן הצדק רק במצבים קיצוניים

השופטים התייחסו בהרחבה גם לסוגיית ההגנה מן הצדק וכתבו כי "לא כל מעשה נפסד שעשו הרשויות החוקרת או המדינה, או רשות מעורבת אחרת, יצדיק את המסקנה שדין האישום להתבטל מטעמי הגנה מן הצדק... ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק מהווה מהלך קיצוני שבית המשפט אינו נזקק לו, אלא במקרים חריגים ביותר". מטרת "החלתה של ההגנה היא לעשות צדק עם הנאשם ולא לבוא חשבון עם רשויות האכיפה על מעשיהן הנפסדים".

לפיכך דחיית טענת ההגנה מן הצדק, בנסיבות הללו, נעשתה על-פי המבחנים שנקבעו על-ידי בית המשפט העליון ובמסגרתם. השופטים הורו כאמור להעמיד את רשתות קב' פישמן לדין פלילי בגין הפרת חוק שעות עבודה ומנוחה".