בית משפט המחוזי בחיפה האריך (יום ד', 28.11.07) עד החלטה אחרת את מעצרם של חמישה השוטרים במחוז צפון החשודים בהנחת מטענים נגד העבריין מיכה מור. זאת עד להחלטה אחרת, לשון השופט.
בדיון בפני שופט בית משפט המחוזי בחיפה רון שפירא טענה התביעה כי השוטרים חשודים בביצוע "פיגוע פלילי" וכי "חציית הקוים" שלהם מעידה על "מסוכנות". אין המדובר במקרה רגיל אלא "באנשי חוק שאילצו לעצמם נורמות של ארגון פשיעה".
סיכנו ילד בן 10
השוטרים טענה התביעה "הניחו מטען עם חומר נפץ על אדן החלון של בית. באותו בית נמצאת משפחה, ילד בן 10, בנוסף הניחו מטען ברכב, רכב של משפחה, המשמש את אשתו של מיכה מור. הם לא הסתפקו בהנחת המטען, כדי להגביר את עוצמת הפגיעה הם הוסיפו למטען כדוריות". בנוגע לתכנון ניצלו השוטרים "ידיעתם בתחום כדי לטשטש או להעלים ראיות, רכשו אציטון כדי למנוע טביעות אצבע, ביציאה ל'מבצע' שינו את לוחות הזיהוי של הרכב באמצעות איזולירבנד. קיבלו החלטה שלא מדברים בפלאפונים על-מנת לבדוק פלטי תקשורת. באשר לאופי המעשים, מעשים של נקמות זה מוכר לכולנו, גם מתחום ארגוני הפשע, וגם פה אנו עדים למעשה חמור של נקמה שבוצע ע"י שוטרים באמצעות מטען".
מעבר לחומרת המעשים, טענה התביעה "שוטר שחוצה את הקוים ולמעשה בוגד באזרחים שהוא אמון על שמירתם, והוא בוגד בכל מערכת אכיפת החוק. שוטר הבוגד במערכת המשטרתית, הוא אדם ללא גבולות". מדובר לדבריו בשוטים המודעים לכל "רזי המשטרה" ולכן גם מעצר בית לא יפיג את המסוכנות שלהם.
טיפסו על עץ גבוה
בא כוחו של אחד השוטרים, עו"ד נדשי, דחה טענות על מסוכנות הנשקפת ממרשו. הוא תהה "איך בדיוק הוא יסכן את שלום הציבור אם ישוחרר? האם יתחיל להניח מטעני חבלה בריכוזי אוכלוסין? האם יתחיל לירות באנשים ברחוב? איזה ציבור יסכן?"
השוטרים לטענתו "הקדישו חייהם יומם ולילה לשמור על שלום הציבור, הקריבו חופשים שלהם, ימים חופשיים, את משפחתם, כדי להגן על הציבור. פתאום הם הופכים להיות אויב הציבור".
זוהי לטענתו טענה "שנועדה במידה מסוימת, לכסות על הצהרות שיצאו בהם בתחילת החקירה, לתקשורת, טיפסו על עץ גבוה, ובאופן טבעי זה קשה מאוד אחרי שאתה יוצא לציבור ולתקשורת, בתיאורים כאלה גדולים, ובגינויים כאלה חריפים על אנשים שהם מהשורה הראשונה של המשטרה, אח"כ קשה לשגת וזו ההתלבטות שלהם. אנו יודעים מה ההרגשה במשטרה ומה 93% מהציבור חושבים על המקרה הזה. מדברים על מסוכנות? ההיפך הוא הנכון. מי שנתון כעת בסכנה זה המשיבים ובני משפחותיהם. הם אלה שחוששים לחייהם. הם אלה שנתונים תחת שמירה יום ולילה".
הוא הדגיש עוד כי אשתו של השוטר בסוף הריונה ובשמירת הריון "היא במצב קשה והוא רוצה להיות לידה ומגיע לה שהוא יהיה לידה, זה הביטחון היחידי שיש לה היום, ואין שום הגיון להרחיק אותו ממשפחתו שישארו מבודדים ומפוחדים".
מטמין המטען שוחרר
בא כוח של שוטר אחר, עו"ד בר חיים, טען כי מדובר היה במעשה בעל "מאפיינים נקודתיים ויחודיים שאין שום יסוד להניח שישובו להתקיים. לא מדובר בהתארגנות קבועה לצורך ביצוע פשעים באופן חוזר ונשנה...אלא באירוע נקודתי אחד, שלא חזר על עצמו, ואין חשש שיחזור על עצמו. החבורה שקמה עד הוק בגלל נסיבות מאוד מיוחדות... התפרקה מיד, תוך יום אחד. אמצעי הלחימה לא נשמרו, המעשים לא נישנו אפילו פעם אחת, חרף העובדה שחלפה תקופה של 13 חודשים, תקופה מספיק ארוכה כדי להסיק ממנה מסקנה של אי מסוכנות".
לטענתו עד המדינה שוחרר לביתו בשעה שהיתר נותרו במעצר. מדובר לטענתו באפליה "לפי המעשים עד המדינה הוא המסוכן ביותר בסופו של יום הוא היה זה שהטמין את אחד המטענים והוא הולך להודות ולקבל עונש ובכל זאת בינתיים הוא בבית. מדוע שהיתר לא יהיו בבית? זוהי אפליה והגיע הרגע להפסיק את הנגע".
השופט: לבחון את קושי המעצר
בר חיים טען כי הבקשה להארכת מעצר באה לנוכח ההרגשה של המדינה שהיא "מלכדה את עצמה, הכניסה עצמה לאיזה טראנס תקשורתי שהכריח אותה להמשיך ולהתגלגל ולנפח כדור שלג ולגלגל אותו בכיוונים שאינם לגיטימיים לא רק בכיוון ענישה אלא גם בעניין המעצר". הוא קרא לבית המשפט לתת את דעתו "ליחסי הגומלין שבין משפטים בתקשורת לבין ההשפעה שלהם על המתרחש בבית המשפט". הוא הוסיף כי "חזון נפרץ הוא שבזמן האחרון ואפילו בזמן שלפניו התביעה מתחילה לנהל משפטים בתקשורת והדבר הזה גורם לזה שזה מקהה את שיקול דעתם במשפט עצמו, ומוביל אותה לטעון טענות בכיוונים לא רלוונטיים. והמקרה הזה יוכיח".
בתום הדיון, הורה בית המשפט על הארכת המעצר עד להחלטה אחרת. השופט הוסיף כי הוא מבקש לבדוק את תנאי המעצר ואת קושי המעצר לפיכך הורה למדינה להכין לביהמ"ש חוו"ד שתוכן בשב"ס "שתבהיר לבית המשפט, בשים לב לטיב הנאשמים והרקע המקצועי שלהם, מה צפויים להיות תנאי מעצרם וסדרי הביטחון שינקטו, כך שבית המשפט יוכל לשקול את סוגיית טיב המעצר אל מול יתר השאלות שמתעוררות בתיק מסוג זה. אני מורה למאשימה להגיש את המזכר הנ"ל לבית המשפט, בתוך 7 ימים מהיום".
