בית משפט השלום נצרת גזר (יום א' 2.12.07) חצי שנה מאסר על תנאי ו-60 אלף שקל קנס על אהוד שגיא מנהל חברת "א.ש. מיישבי הגליל", וקנס של 120,000 על החברה משום שהציבו שלטי חוצות ענקיים ברחבי הגליל, עמק יזרעאל והגולן, בלא היתר. סכומי הקנסות יועברו לקרן לשמירת הניקיון של המשרד לאיכות הסביבה.

החברה ומנהלה הורשעו בהצבת עשרות שלטי פרסומת שאורכם יותר מ-25 מטר ועליהם הכיתוב "מיישבי הגליל 890-300-800-1" או "מיישבי הגליל מיישבים את העמק והגליל 890-300-800-1" לאורך דרכים בין עירוניות וצמתים. הם נדרשו פעמיים להסיר את השלטים אך התעלמו מכך.

גם לאחר שניתן צו בית משפט להסרת השלטים לא עשו זאת. רק לאחר שהוגשה נגדם בקשה על ביזיון בית המשפט הסירו את השלטים.

זיהום ומפגע בטיחותי

בגזר הדין כתבה השופטת לילי יונג-גפר כי "אין מדובר בתליה אקראית של שלט או מספר קטן של שלטים בלא היתר, אלא בתליה מסיבית ביותר של שלטים בהיקף עצום, באופן שכיסה, פשוטו כמשמעו, את פני הארץ בשטחים נרחבים של העמק והגליל. תחת שיחזו בנופיו הקסומים של העמק ובמרחביו היפים של הגליל, ותחת שיזינו עיניהם בפריחה, בצמחיה ובאוצרות טבע ונוף אחרים, נאלצו תושבי האזור והמבקרים בו, לחזות בכל מקום שאליו פנו באותם שלטים מכוערים, שכמו רדפו אחריהם ודחקו בהם לרכוש ממרכולתם".

השופטת כתבה עוד כי "הצבת שלטים בדרכים בין עירוניות, מהווה, בנוסף לזיהום ולפגיעה באיכות הסביבה, מפגע בטיחותי אשר עלול להסיח את תשומת לב הנהגים מהנעשה בדרך, באופן שעלול לסכן אותם ולסכן אחרים".

כמו קבעה כי זהו "מקרה מובהק של ניסיון להפקת רווח כלכלי בדרך בלתי חוקית זו, שנועדה להביא לקוחות לעסקיו של שגיא".

הנאשם לוקה ביהירות"

השופטת דחתה את טענותיו של שגיא בדבר אכיפה בלתי שוויונית, וכי אולץ להוציא את שלטיו בעוד שאצל מתחריו "העסקים כרגיל". השופטת קבעה כי טענה זו לא הוכחה וכי "המשטרה הירוקה ופקחיה עושים לאל ידם על-מנת לשרש את תופעת תליית השלטים, כאשר העמדת עבריינים לדין כרוכה בהשקעת משאבים".

השופטת הגיבה גם על דברי שגיא לאורך כל המשפט כי היה בכיר בשב"כ והקדיש את מחצית חייו לפיתוח הגליל וההתיישבות בו ממניעים אידיאולוגיים ולטובת כלל הציבור. "אינני מבקשת למעט מזכויותיו של הנאשם כמי שתרם את חלקו לבטחון המדינה ולערכים אחרים. עם זאת, התרשמותי היא כי הנאשם לוקה ביהירות מסוימת, שבשלה סבור הוא כי עברו והערכים שבשמם הוא מתיימר לפעול מקנים לו את הזכות לנהוג גם שלא על-פי חוק, כאשר הדבר נדרש לפי שיקול דעתו".