דוברת צה"ל לשעבר, תא"ל (מיל.) מירי רגב, טוענת כי במהלך מלחמת לבנון השנייה לא היתה פגיעה בבטחון המדינה שנגרמה כתוצאה מפעולות של יחידת דובר צה"ל. כך עולה מתמלילי עדותה בפני ועדת וינוגרד שהותרו (יום ב', 3.12.07) לפרסום.
"כל מה שעיתונאי מדבר זה לא באחריות דובר צה"ל. הלוואי. אין לנו שליטה על כל מה שמתפרסם על הצבא. אני יודעת לשלוט על מה שיצא מהתדרוכים. אני יודעת לשלוט על מה שיצא משיחות רקע. אני יודעת לשלוט על מה שיצא עם כתבים שהצטרפו לשטח שאני אישרתי אותם. ואני יודעת לשלוט על מה שיצא מהודעת הדובר. מכל אלף הדברים האלה שאנחנו עשינו - כאלף דברים, לא היה דבר אחד שאפשר לבוא ולהגיד שנפגע ממנו בטחון המדינה", אמרה בפני חברי הוועדה.
לדבריה, חלק מהלחץ של הכתבים נבע מהפרסומים בתקשורת הזרה, שהם לא היו יכולים לפגר בעקבותיהם. "לא יצא מצב שגדוד נמצא בלחימה ודובר צה"ל יגיד שהוא בלחימה. מעולם אין מצב כזה. זה כללי טאבו. אנחנו לא מדווחים על לחימה. רק אחרי שהכוח יוצא, ואנחנו מחלצים את הפצועים. זאת אחת הסיבות של הנפגעים, למה אנחנו לא מודיעים את זה. כי כשיש נפגעים באמצע ואנחנו מחלצים אותם, אנחנו לא מודיעים על זה. . . . ואחרים? הם היו בגבול הצפון, הם רואים מה קורה והם התחילו לדווח: קרבות קשים בבנת ג'ביל. מה אני יכולה לעשות עם זה, חוץ מאשר להתקשר ולבקש ממנו לא לעשות את זה. אז הוא אומר לי: מירי, אני לא אעשה את זה, אבל התקשורת הזרה מדווחת על קרבות קשים בבנת ג'ביל. מה את רוצה ממני? מה את רוצה, שאני לא אדווח על זה? זאת המציאות. זה לא שכל מה שהוא מדווח אני נותנת לו. מה שאני נותנת לו, אני יודעת שזה עובר לביטחון שדה צנזורה ודובר צה"ל. אין לו דרך אחרת למנוע את המידע הזה", ציינה.
רגב הוסיפה כי אין כל אפשרות למנוע הדלפות מן הצבא ומן המערכת הפוליטית וממילא אין אפשרות למנוע פגיעה בסודות אך כאן גם המקום לאחריות מצד הכתבים, מאנשי הצבא ומהמדינאים.
"אני חושבת שבמדינה דמוקרטית שבה כתבים מדברים עם המקורות שלהם, יש הדלפות והיו תמיד הדלפות ותמיד היו במלחמות הדלפות. אני חושבת שכאן נדרשת אחריות. לא רק הכתבים, גם מצד אנשי הצבא וגם ממדינאים", ציינה, "אני ישבתי ושמעתי חלק מהדברים והייתי בהלם מהם. איך אומרים דברים כאלה בכלל, מי בכלל אומר דבר כזה. זאת בעיה של משמעת, של תרבות שאין לנו אותה. אין לנו אותה".
|
|
|
דיון חירום בנוגע לעמימות בדיווח על נפגעים
|
|
אחד מן הנושאים הבוערים שעלו במהלך המלחמה היה התייחסות הכתבים ודיווחים שהם מסרו בזמן אמת על חיילים שנפגעו בפעולות צה"ל. לדברי רגב, היתה מדיניות ברורה שלא מפרסמים שישנם חיילים שנפגעו עד שהמשפחות יודעות. לשם כך השתמשו עורכי העיתונים ומערכות החדשות בשם הקוד 'ישראלים' אשר הומר לבסוף ב'נפגעים'.
לדבריה, במהלך המלחמה התקיים דיון חירום האם יש להישאר עם מדיניות העמימות הזאת גם לנוכח נפגעים רבים ולנוכח דיווחים בתקשורת הזרה. "קיבלנו החלטה שלא משנים את המדיניות. מה שאנחנו נעשה, ננסה להגיע יותר מהר למשפחות וננסה יותר מהר לזהות את ההרוגים", אמרה.
לשאלת חברי הוועדה האם לא היה פגיעה בבטחון המדינה כאשר דובר צה"ל אישר הצטרפות כתבים לכוחות הלוחמים ענתה רגב כי לא היה באותן כתבות דבר שלא היה ידוע לחיזבאללה גם בלעדיהן.
"החיזבאללה רואה את זה גם בלעדינו. הבעיה שהציבור הישראלי רואה רק את מה שהחיזבאללה מצלם, רק את אל מנאר, רק את אל ג'זירה ורק את הכתבים הזרים ורק את הפגיעות על העורף. ואנחנו אומרים, שהיו כל כך הרבה הישגים במלחמה הזאת, אז איפה הם באו לידי ביטוי?", אמרה וציינה כי יחידת דובר צה"ל לא היתה יכולה לשלוח אנשים שלה במקום כתבי העיתונות מכיוון שיחידה של דובר צה"ל אף פעם לא תגיע לחומרים בנושא צבע וכתבות.
"אנחנו עשינו טעות שלא הכנסנו את הכתבים מהרגע הראשון לכוחות, כי כל הכתבות עם הכוחות היו כתבות שגם עברו ביטחון שדה, גם דובר צה"ל וגם צנזורה, והביאו לידי ביטוי את ההישגים, את האומץ", ציינה.
|
|
|
|
כל מפקד קיבל תידרוך לפני ראיון
|
|
תא"ל (במיל.) רגב ציינה כי לפני כל ראיון שנערך עם מפקד בכיר בצה"ל במהלך המלחמה קיבל אותו מפקד תידרוך מיחידת דובר צה"ל.
"אין אלוף בצה"ל שהתראיין ולא קיבל תדרוך אישי מדובר צה"ל או מסגנו על מה אנחנו הולכים להגיד היום לתדרוך. כולל מסרים, רישומים וכיתובים אל מול העיניים", אמרה רגב.
לדבריה, ביטחון שדה וצנזורה הדריכו גם הם את כל המפקדים והסבירו להם מה מותר ומה אסור להם לומר בשידור. "ביטחון שדה יושב עם הגורם המתדרך ומתדרך גם אותו מה מותר לו להגיד ומה לא. עכשיו, אנחנו יודעים, הקצין יודע, מה מותר לו ומה אסור לו והוא יודע על מה לדבר ומה לא".
עם זאת ציינה כי השידורים החיים מעמידים את הצנזורה בפני בעיה שאי אפשר לעשות דבר עם מה שכבר עלה לאוויר ועל כן ישנו תידרוך מפורט בטרם עת. "יוצא עכשיו . . . מקבינט. נמצאים שם כולם, שואלים אותו מה זה, הוא יודע מראש מה מותר לו להגיד ומה אסור לו להגיד. איך נכון להגיד ומה לא נכון להגיד. נכון שבשידור חי ברגע שהדבר יוצא, הצנזורית לא יכולה לעצור את זה. זה נכון. זה נכון וזה ברור. אבל בגלל זה היא יודעת מראש מי מתדרך באותו יום בשעה שבע וחצי. אנחנו מכינים את המתדרך באותו יום בבוקר, יש לנו איקס שעות להסביר לו מה מותר לו להגיד ומה אסור לו להגיד".
|
|
איציק וולף / Itzik Wolf
עיתונאי. כתב כלכלי. דוא"ל itzik@News1.co.il. רשימות
| תאריך: |
03/12/2007
|
|
|
עודכן: |
03/12/2007
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
תרבות הביטחון של היישוב מבוססת מיליציה 
