ישראל "במקום מכובד" בעולם בהון האינטלקטואלי

מחקר שערך משרד התעשיה והמסחר העלה כי ישראל נמצאת גבוה בדירוג העולמי בשני תחומים: הון בחדשנות וצמיחה, והון אנושי. המחקר שהסתיים בנובמבר בניהול משרד המדען הראשי ובשיתוף עם חברת ד"ר עדנה פשר יועצים, נערך במטרה לבחון את השינויים שחלו במאזן ההון האינטלקטואלי של המדינה, ועולה ממנו, לדברי עורכיו, כי בכל אחד מהתחומים שנבדקו ישראל נמצאת במקום "מכובד ביותר" בהשוואה למדינות מפותחות אחרות.

התמ"ת טוען, כי ההון האינטלקטואלי "הוא ביטוי לסך הידע, החוכמה, היכולות והמומחיות המקנים למדינה יתרון יחסי על פני מדינות אחרות ומצביעים על פוטנציאל הצמיחה בעתיד". ישראל היא המדינה השנייה בעולם, אחרי שבדיה, אשר הפיקה מאזן הון אינטלקטואלי לאומי כבר בשנת 1998. במסגרת המחקר נבחנו חמישה מוקדי הון שמהם מורכבים הנכסים העיקריים של המדינה בתחומי הכלכלה, החברה והתעשיה. מוקדי ההון הם: הון פיננסי, הון לקוחות ושוק, הון תהליכי, הון אנושי והון חדשנות וצמיחה.

עיקרי הממצאים מעלים כי בשנת 2006 היתה ישראל חמישית בעולם בקצב הצמיחה (5.2%) וזאת ביחס למדינות מערביות אחרות. בניגוד למדינות מערביות שבהן קצב הצמיחה הואט בשנה האחרונה בשל המשבר בבורסות העולם - בישראל המשבר טרם הורגש. התחזית היא שישראל תמשיך לצמוח בקצב גבוה גם בשנה הבאה.

מדד מידת החדשנות במשק הישראלי משתקף בשיעור ההוצאה למחקר ופיתוח אזרחי, והוא אינו לוקח בחשבון את המו"פ הביטחוני, בשל חיסיון הנתונים. בשנת 2005 ישראל היתה במקום הראשון מבחינת שיעור ההוצאה למו"פ אזרחי כאחוז מהתמ"ג (4.4%) ובשנת 2006 הגיעה נתון זה ל-4.5% מהתמ"ג, כשסך ההוצאה הלאומית הסתכם ב-28.3 מיליארד שקל. מדינות האיחוד האירופי הציבו לעצמן יעד של 3% הוצאה למו"פ אזרחי בשנת 2010.

במחקר נבדקו גם אינדיקטורים של מוקד ההון התהליכי (הנכסים האינטלקטואליים של ישראל התומכים בפעילות בהווה - תשתית טכנולוגית, מעבדות, נהלים וחוקים). מהמחקר עולה כי ישראל היא בעלת תשתית מודרנית לטיפוח עסקים - כולל סביבה עסקית תומכת, תשתית בנקאית ופיננסית מפותחת ומסגרת חוקית המעודדת השקעות ביזמות טכנולוגית. היא דורגה במקום ה-3 מתוך 61 מדינות מפותחות שהשתתפו בסקר הבוחן את "המוכנות הטכנולוגית" של המדינה.

ישראל דורגה שנייה בעולם (אחרי ארה"ב) בזמינות כספי קרנות הון סיכון. חברות ישראליות גייסו בשנת 2006 סכום של 1.6 מיליארד דולר - הסכום הגבוהה ביותר שגוייס בשנה מאז התפוצצות בועת ההיי-טק בתחילת שנות האלפיים.

"בהעדר אוצרות טבע ומחצבים", טוענת לשכת המדען הראשי, ד"ר אלי אופר, " מהווים יתרונות אלה את חוד החנית של כלכלת העתיד של מדינת ישראל ואת הבסיס לצמיחתה. הצלחות ההווה נובעות בעיקר מהשקעות העבר. ישראל צריכה להמשיך ולהשקיע ביתר שאת במחקר ופיתוח ובהון האנושי על-מנת למקסם את היכולות הקיימות במדינת ישראל ולהבטיח המשך של צמיחה כלכלית וחברתית".