ביהמ"ש העליון אישר פסיכיאטר לנפגע ראש בתאונה

שופט בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין, קיבל (ד', 5.12.07) את ערעורו של ולדימיר טריגוב, מהנדס ותושב קנדה שנפצע קשה לפני כשנתיים בתאונת דרכים בעת שביקר כתייר בישראל, על סירובו של בית המשפט המחוזי לאשר לו לצרף פסיכיאטר למומחים מטעמו בתביעת הנזיקין שהגיש נגד חברת הביטוח הפניקס. ריבלין חייב את הפניקס לשלם לטריגוב את הוצאותיו ושכר-טרחת עורך-דינו בסך 10,000 שקלים.

מפסק הדין עולה, כי טריגוב נפגע בתאונה פגיעה רב-מערכתית קשה, בין היתר בראשו ובחזהו, והיה מאושפז 9 חודשים. לאחר שובו לקנדה, הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה נגד חברת הביטוח הפניקס לפצות אותו על נזקיו. בית המשפט אישר ביולי 2006 מומחים מטעמו בתחום הנוירולוגיה, האורטופדיה והשיקום כדי שיבחנו את מצבו. באפריל 2007, לאחר שהוגשו חוות-הדעת של המומחים, ביקש מבית המשפט לאשר מינוי שני מומחים נוספים. האחד, בתחום הפסיכיאטרי והאחר בתחום כירורגיית החזה. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה לעניין המומחה הכירורגי, אך דחה את הבקשה בעניין המומחה הפסיכיאטרי, מהטעם שלא השתכנע כי מחוות דעתו של המומחה השיקומי עולה שיש בכך צורך.

פגיעה בכישורים הקוגניטיביים

על החלטה זו ערער טריגוב לבית המשפט העליון. בהחלטתו לקבל את הערעור כתב השופט ריבלין כי עיון מדוקדק במסמכים מלמדה כי רובם המכריע של אנשי המקצוע שבדקו את טריגוב וטיפלו בו מאז התאונה סוברים כי התאונה פגעה באופן ממשי בכישוריו הקוגניטיביים, החברתיים והסביבתיים. ממצאים אלה מצדיקים מינוי של מומחה בתחום הפסיכיאטרי.

בדוח השחרור של טריגוב מבית לווינשטיין נאמר, למשל, כי "הממצא הבולט הוא חוסר מודעות לתוצאות ולהשלכות של פציעתו הקשה. חוסר מודעות זה נובע, יש לשער, מהפגיעה. זוכר נוסחאות ומודלים מתמטיים שעסק בהם, מגלגל אותם בראשו, משרבט נוסחאות בביתו, ואינו שולל אפשרות שישוב ויעבוד באותם תחומים בעתיד. הליקויים הקוגניטיביים בהם לוקה, מציבים סימן שאלה גדול באשר לאפשרות כזו".

אפשרות לנכות פסיכיאטרית

השופט ריבלין כתב בהחלטתו כי חוות-הדעת המאוחרות יותר שנתנו המומחים שמונו מטעם בית המשפט אומנם מדווחות על שיפור מסוים במצבו, אך גם מהן עולה כי טריגוב עודנו סובל מהבעיות שתוארו בדוח. כך למשל, קבע המומחה הנוירולוגי, כי טריגוב סובל מנכות נוירולוגית בשיעור 25% וכי על-אף שיפור נאה במצבו, הוא "סובל מהפרעות בריכוז, קשיים במאמצים גופניים ורוחניים, עם קושי בהתמדה ממושכת, עצבנות וחוסר סבלנות, הפרעות תחושה סובייקטיביות מסביב לבית החזה (תחושת צריבה) ובגפיים התחתונות (הפרעה לא מוגדרת), ושינוי בביטחון בהליכה".

ריבלין קבע, כי "ניתן למצוא ראשית ראייה לאפשרות קיומה של נכות פסיכיאטרית עקב התאונה. ככל שקיימת ראשית ראייה, אין לחסום בפני ניזוק את האפשרות להוכיח כי הוא נותר עם נכות כלשהי מהתאונה". לפיכך, הורה למנות מומחה פסיכיאטרי שיבחן את נכותו של טריגוב בתחום הנפשי.