שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יעקב צבן, דחה שתי בקשות של כונסי נכסים באתרי הבנייה של קבוצת חפציבה שקרסה, לאשר הסכמים להשלמת הבנייה. השופט צבן קיבל את עמדתו של עו"ד יצחק מלכו, המנהל המיוחד של נכסי חפציבה מטעם כונס הנכסים הרשמי, שהוא הנאמן הזמני לחברות הקבוצה, כי יש להמשיך את הקפאת ההליכים.
עו"ד מלכו סבור, כי כל הסדר חייב לשקף חלוקה הוגנת של הנטל הכספי הנובע מקריסת 26 חברות חפציבה. לדעת מלכו, ההסכמים שהוגשו לאישור בית המשפט מתעלמים מהאינטרסים של הנושים הרגילים ושל רוכשי דירות בפרויקטים אחרים שלא יהיה ניתן להשלימם ושכספם אינו מובטח. השופט קרא לכל הצדדים להגמיש את עמדותיהם.
השופט צבן ציין בהחלטתו, כי כעת מתברר הסכום שיידרשו הבנקים להוסיף לכל דירה שתיבנה במסגרת ההסדר הכולל יהיה קטן יותר ממה שהעריך עו"ד מלכו בדוח שהגיש לשופט ב-22 באוקטובר 2007. במתווה שהציע אז המנהל המיוחד קבע כי הבנקים יידרשו להוסיף 48,000-20,000 שקל לכל דירה. וזאת בנוסף ל-2% שיוסיף כל רוכש מוגן ועד 30% שיוסיף כל רוכש בלתי מוגן.
בקשה להשלמת בנייה במעלה אדומים והר חומה
את אחד ההסכמים הציע עו"ד אילן שביט שהתמנה לכונס הנכסים של חמישה פרויקטים, שליווה בנק הפועלים. הוא הגיש לאישור השופט הסכם שלפיו תשלים חברת דניה סיבוס את בניית 102 הדירות במעלה אדומים ו-60 הדירות בהר חומה תמורת 10 מיליון שקל ועוד מחצית הסכום שייגבה מהרוכשים מעל 22 מיליון שקל, עד לסכום מרבי של 2.5 מיליון שקל. דניה סיבוס התחייבה לבנות את הדירות בהר חומה תוך 75-45 ימי עבודה ואת הדירות במעלה אדומים תוך 140-20 ימי עבודה.
עו"ד שביט טען כי זהו פתרון מהיר לדיירים ולתביעותיה של דניה סיבוס. הכונס ציין כי בנק הפועלים העמיד לרשותו אשראי של 10 מיליון שקל.
דניה סיבוס הודיעה לבית המשפט, באמצעות עו"ד עמית פינס, כי היא מוכנה להתפשר ולוותר ויתורים של ממש ולהשלים את הבנייה במחירים מקוריים. הוא ציין כי יש חשיבות לגורם הזמן, שכן הדירות והציוד נשחקים, הוצאות האחזקה והשמירה גבוהות ויש גם בעיית בטיחות במבנים הלא-גמורים.
צדק חלוקתי
בהחלטתו כתב השופט צבן, כי השאלה העיקרית היא מה יעלה בגורלן של מאות משפחות "לא מוגנות". השופט שב וקבע כי המתווה של המנהל המיוחד המבקש באמצעו כללים אחידים לעזור בדרך של "צדק חלוקתי" גם לחלשים, בדרך של תוספת תשלום מכל רוכש ורכוש וכן מהבנקים, נוהג על-פי גישה ראויה, שכן "יש בה רווח והצלה לחלשים".
השופט צבן כי להסכם המוצע יש יתרונות משמעותיים. ראשית, תיפתר בעייתן של 162 משפחות שפלשו לדירות. שנית, בעיות הבטיחות באתרים. שלישית, גורם הזמן. רביעית, הוצאות מימון ושמירה. וחמישית, זכויותיהם של דניה סיבוס ובנק הפועלים.
עם זאת, כתב השופט כי גישת המנהל המיוחד ראויה למיכה וגיבוי מכסימלי. לפיכך, כתב השופט, כי יש לתת עדיפות ראשונה לפתרון הכולל, "באופן שגם רוכשים שלא חטאו יישאו בנטל לסייע לחלשים, וכך גם הבנקים. "הפתרון המקומי לאפשר בנייה הוא בר אישור רק תוך התאמה למתווה, באופן שבו הבנייה תתקדם ותתבצע תוך אפשרות של התאמה אליו", כתב. "ההסכם רצוי ובלבד שישתלב במתווה", הוסיף.
השופט צבן הדגיש כי "המתווה אינו גחמה של המנהל המיוחד או של כונס הנכסים הרשמי, אלא הוא פרי של מבט מקיף ושלם על משבר גדול".
הסכם בשכונת מחסיה
את ההסכם השני הגישו לשופט צבן, כונסי הנכסים בשכונת מחסיה בבית שמש, עורכי הדין יהודה רווה ואמיר שוהם. בפרויקט זה 221 דירות. אל 200 מהן פלשו רוכשים. הבנק המלווה את הפרויקט הוא בנק ירושלים. הכונסים ביקשו מהשופט לאשר הסכם בינם לבין רוכשי הדירות, שעל-פיו ישלימו הכונסים, במימון הנושים המובטחים בנק ירושלים וכלל ביטוח, תוך תשעה חודשים. הרוכשים יוסיפו יתרת התשלום שלהם לחפציבה עוד 10 מיליון שקל שיחולקו ביניהם. מכאן שכל רוכש ישלם בממוצע תוספת של 50,000 שקל.
עו"ד רווה ציין כי ההסכם מותנה בהצטרפות של 115 רוכשים ל-95 הרוכשים שחתמו עליו.
עו"ד סנדרין דרעי, נציגת חברה הקרויה "הצליח בדרכך" שרכשה בפרויקט 10 דירות בחצי מיליון שקל כל אחת, התנגדה בתוקף להסכם המוצע. היא אמרה שהחברה שייכת לרוכשים המובטחים ואין כל סיבה לדרוש ממנה תוספת של 50 אלף שקל לדירה. היא מוכנה להוסיף 2%, כפי שמציע המתווה של עו"ד מלכו.
בתגובה חזר עו"ד מלכו על עמדתו כי אין לבודד כל פרויקט אלא יש לדבוק בחיפוש פתרון מקיף לכלל הרוכשים והנפגעים. הוא ציין כי רוכשים רבים לא הצטרפו להסכם המוצע ויש אי ודאות אם ועד רבנים יכול לחייבם לשלם את התוספות המתבקשות. השופט צבן הצטרף לעמדת המנהל המיוחד ודחה גם את ההסכם הזה, למרות יתרונותיו.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
