הפצ"ר: ללא ראיות לא הורשעו מדליפים

ביחס לכשלי ההסברה הישראלית המלחמת לבנון השנייה אמר הפרקליט הצבאי הראשי כי האחריות על מערך ההסברה צריכה להיות על כתפי הממשלה בלבד.

"יש בעיה. מנסים. בחוסר הגינות, ניסו כל מיני גופים לזרוק, להטיח את זה בדוברת צה"ל. זה חוסר הגינות. זה לא התפקיד שלה. ויש הרגשה אצל כולם, של תסכול בעניין הזה. גם אצלי", העיר.

עוד ציין כי הוא אינו שולל הקצאת מצלמה שתהיה באופן קבוע אצל אחד מן הלוחמים בכל כיתה. "יש מערכה תודעתית. צריך, שמצדי, לוחם, יקבעו שלוחם בכיתה יהיה עם מצלמה", ציין.

תת-אלוף מנדלבליט ציין כי מדינת ישראל פועלת אך ורק לפי החוק. "דבר שלא חוקי לתקוף , לא יותקף. ההנחיה שלנו מחייבת בצבא", אמר. "אני לא חושב שתשמעו דבר כזה, שמדינת ישראל תוקפת מטרות אזרחיות או פסולות. אם נניח, למרות הכל, הוא יתעקש לתקוף מטרה אזרחית, והיא תיתקף, אחרי זה אני אכנס לכובע לא של היועץ אלא של אוכף הדין. ובכובע של אוכף דין...יכול להיות שנצטרך לפתוח בחקירה פלילית בעקבות העניין הזה".

בתשובה לשאלה האם תקיפת יעד אזרחי שאין בה נפגעים היא לגיטימית בעיניו ענה הפצ"ר כי היא אינה לגיטימית אך סייג את דבריו באמרו כי לעיתים חשמל יכול להיות מטרה צבאית קלאסית.

"חשמל יכול להיות גם מטרה צבאית. זה קלאסי אפילו, ועשינו הבחנה במערכה בלבנון, וודאי צבאי, זה מפורט אצלי. זו מטרה צבאית. זו מטרה דו שימושית. יש לה שימוש צבאי. עשינו את האבחנה למשל, לגבי מערכות חשמל, בין מערכות חשמל שנמצאות בדרום לבנון והדחייה, ובעל בק לבין מטרות חשמל שלמשל נמצאות בג'וניה. עשינו את האבחנה ואמרנו: מטרות חשמל שמשרתות את הפעילות של החיזבאללה, הגם שמשרתות גם אזרחים, ויגרמו אי נוחות ופגיעה באזרחים...הכל במבחן הפרופורציונלי", אמר.

לדברי תת-אלוף מנדלבליט, פעולה של ישראל בניגוד לחוקים הבינלאומיים תגרום לשחיקה בהרתעה הצבאית שלה. הערה זו אמר ביחס למתחים פנימיים עזים הקיימים בין צרכי הביטחון לבין נורמת המשפט הבינלאומית. "אני מבין את ההערה, אבל בכל הכבוד אני חושב, שההרתעה שלנו תישחק אם נפעל בניגוד למשפט הבינלאומי...ההרתעה פשוט תישחק. זו דעתי, שההרתעה תישחק אם לא נפעל לפי הכללים של המשפט הבינלאומי. שאגב, הם מאד מרחיבים", ציין.

עוד ציין כי ישנם מקרים שבהם פעולה צבאית מסויימת עוברת את מבחן החוק אך נכשלת במבחן הציבוריות. "הדוגמא שהבאתי קודם, כפר קנא, זו דוגמא קלאסית. הנושא של לגיטימציה הולכת ותופשת יותר ויותר תאוצה...גם במקרה שלנו, שהייתה פגיעה, שאני אומר שהייתה חוקית, הרי לא חשבנו שיש שם ילדים, זה פגע בלגיטימציה שלנו. לא בחוקיות אלא בלגיטימציה...ולכן איך שראיתי את הפעולה שלי, זה לתמוך ולעזור לדרג המקצועי, לא להחליף אותו, לתמוך ולעזור לדרג המבצעי, לקבל את ההחלטות שיסייעו הכי הרבה והכי טוב למאמץ המלחמתי של מדינת ישראל", אמר.

"במטכ"ל, כולל הרמטכ"ל, ואני חושב שזה הגיע גם מדרג מדיני, הייתה הנחיה לעמוד בכל הכללים המשפטיים לכל אורך הדרך. ובמיוחד עם הקפדה שלא תהיה הרבה פגיעה באזרחים בלתי מעורבים, כי זה דבר שאני חושב שגם מבחינה מוסרית, לא רק מהבחינה שזה יהרוס לנו את המלחמה או יפגע בנו. אני חושב שאלה היו שני הדברים האלה שהובילו. גם במטכ"ל, גם בפצ"ן אני חושב שהיו מודעים לזה", הוסיף.

תת-אלוף מנדלבליט ציין כי הוא מעוניין שהייעוץ המשפטי בצה"ל יהיה בסדר גודל של כמה עשרות יועצים משפטיים לאוגדה אופן שלא יגביל את הפעולה של המפקדים בשטח.

"אי אפשר להיכנס מתחת לציפורניים של כל מפקד וזה, וצריך לתת לו לעשות את העבודה, ואני לא רוצה להגיע לרמה של חטיבה. אבל אני חושב שברמה של החפ"ק מאחורה, אני חושב שזה לא נורא. זה מינימום בכל צבא מערבי. יש סדר גודל של כמה או אפילו הייתי אומר עשרות יועצים משפטיים ברמה של אוגדה היום. אין צבא מערבי שעובד אחרת", דברי מנדלבליט.