שופט בית משפט השלום בתל אביב מנחם קליין קבע (יום א', 23.12.07) כי תביעה על בניה לקויה אינה מתיישנת לאחר 4 שנים כפי שקובע חוק מכר דירות, אם הוגשה כתביעת נזיקין. השופט דחה בכך בקשה של מפקח בנייה, אברהם אלפסי, לדחות על הסף תביעה שהגישו נגדו רוכשי דירה שפיקח על בנייתה בשל ליקויים שהתגלו בה 7 שנים לאחר הרכישה. אלפסי חויב לשלם 1,000 שקל הוצאות משפט ולהגיש כתב הגנה.
את התביעה הגישו סופיה צוצנובסקי, ובני הזוג ולדימיר ואוקסנה נוסינוביץ נגד אלפסי בסדר דין מהיר. הם תובעים ממנו לפצות אותם ב-36,000 שקל על ליקויי בנייה. אלפסי ביקש למחוק את התביעה על הסף מחמת התיישנות.
מהתביעה עולה כי צוצנובסקי ונוסינוביץ רכשו את הדירה ב-1998. ביולי 2005 קרס הטיח מן התקרה באחד מחדרי השינה. בתביעה שהגישו ב-2006 טענו כי נאלצו לתקן את הנזק בעצמם, שכרו דיור חלופי, איבדו ימי עבודה וכן נגרמה להם עוגמת נפש.
פגם נסתר
אלפסי טען שלפי סעיף 4 לחוק המכר (דירות), האחריות לחיפויים, כדוגמת טיח, פגה תוך ארבע שנים, ואילו התביעה רק אחרי יותר משמונה שנים. אבל צוצנובסקי ונוסינוביץ טענו כי הפגם היה נסתר ולא היה יכול להיות ידוע להם עד שנפל הטיח ב-2005.
בפסק הדין שדחה את טענת ההתיישנות כתב השופט קליין כי התביעה הוגשה לפי פקודת הנזיקין, ולא לפי חוק המכר דירות. סעיף 4 לחוק המכר אינו מיועד לחסום רוכשי דירות מלהגיש את תביעתם לפי פקודת הנזיקין, קבע השופט.
השופט הוסיף כי מטרת חוק המכר היא להקל עם רוכש המבקש לבסס עילה של אי התאמה. אבל אין להעלות על הדעת כי חלוף הזמן לבדו יחסום רוכש מתביעה על-פי הדין הכללי, אם יוכיח ליקוי בנייה שהיה קיים מלכתחילה, להבדיל מנזק שגרם בעצמו או הנובע מבלאי סביר.
עוד ציין כי חוק ההתיישנות קובע שכל עוד לא התגלתה עילת התביעה אין מרוץ ההתיישנות מתחיל. לפי כתב התביעה, עילת התביעה התגלתה רק ב-2005 ולא כפי שטוען אלפסי ברגע מסירת הדירה.
