מדענים גילו סיבה נוספת לסוגים מסויימים של מיגרנות. צוות חוקרים צרפתיים הבחין בפעילות באזור ההיפותלמוס (אזור במוח המפקח על מערכת העצבים) כשמשתתפים שלקחו חלק במחקר סבלו מהתקף מיגרנה.
מדענים חושדים מזה זמן רב כי ההיפותלמוס הוא שמווסת את התגובות הפיסיולוגיות לגורמים שידוע כי הם מעוררים כאבי ראש, כמו רעב לדוגמא.
כעת מקווים החוקרים, שהתגלית, שפורסמה בעיתון "Headache" תסלול את הדרך לטיפולים חדשים.
החוקרים, מבית החולים Rangueil, השתמשו בשיטה הנקראת טומוגרפיה על-ידי פליטת פוזיטרונים (PET), המשווה פעילות תפקודית במוח, בשבעה חולים הסובלים ממיגרנות ללא אאורה, הסוג השכיח ביותר של מיגרנה.
קודם לכן, פעילות בגזע המוח והמוחה התיכונה, ועיבוי של מספר אזורים של הקליפה זוהו אצל אנשים הסובלים ממיגרנות.
המחקר הנוכחי הצליח לזהות בצורה מדוייקת יותר את התפתחות המיגרנה משתי סיבות.
ראשית, התזמון היה קריטי: כדי לתפוס את התקף המיגרנה בזמן, מיהרו החולים לבית החולים ללא טיפול תרופתי עצמי, והגיעו שלוש שעות בממוצע לאחר התחלת המיגרנה.
שנית, כאבי הראש שנצפו היו ספונטניים, ולא נגרמו בצורה כימית כמו במחקרים מעבדתיים אחרים.
לדברי עורכי המחקר, כאשר גורמים להתקף בצורה מלאכותית לא ניתן לזהות את הפעילות בהיפותלמוס, והחשד היה כי ההיפותלמוס משחק תפקיד בהתחלת התקף מיגרנה.
כדי להוכיח זאת יהיה צורך לערוך מחקר דומה ולבדוק זאת לפני שהתקף המיגרנה מתחיל.
מומחים שהגיבו לתוצאות המחקר ציינו כי ידוע מזה זמן רב כי ההיפותלמוס מעורב בשלבים הראשונים של התקפי מיגרנה אך ישנם גורמים אחרים המעורבים בהתפתחות מוקדמת של כאבי ראש.