הנשיא (בדימ.) של בית המשפט העליון חשף את צעדו האחרון במסגרת האקטיביזם השיפוטי - נישואים אזרחיים. בכנס במכללת שערי משפט (יום ג', 1.1.08) בנושא "משפחה ומשפט" גילה השופט (בדימ.) אהרן ברק את "החידוש הגדול", כלשונו, אותו טמן בפסק דין שיצא תחת ידו טרם פרישתו.
מדובר בהחלטה לתת תוקף לנישואים אזרחיים שנערכו בין יהודים ובין אזרחי ותושבי המדינה מחוץ לישראל. הנישואים האזרחיים הללו תקפים לדבריו עפ"י כללי המשפט הבינלאומי והפרטי וזאת "בניגוד למה שהיה מקובל לחשוב עד עתה".
בית הדין הרבני סייע
ברק גילה לבאי הכנס כי למעשה הבסיס לחידושו הוא החלטה "אדירה ויוצאת מן הכלל" של בית הדין הרבני הגדול. מדובר בהחלטה שבה הכיר בית הדין הרבני הגדול בתוקפם של נישואים אזרחיים בין יהודים שבוצעו בחו"ל "והתיר גירושיהם ללא צורך בגט". לדברי ברק "לו בית הדין הרבני לא היה מכיר בתוקפם של הנישואים אפשר שבג"צ היה שולל את סמכותו של בית הדין לדון בנישואים אלה ובכלל זה בהתרתם". ההכרה לדבריו של בית הדין הרבני בנישואים אלה "הינה הכרה אזרחית ובמילים אחרות אלו אינם נישואים לפי ההלכה ולפיכך אינם מחייבים גט". מסיבה זו ציין ברק, "אין חשש שנישואים אזרחיים יגרמו לבעיית ממזרות ויפלגו את העם". ברק הדגיש כי החידוש הגדול "לא פעפע דיו ויובן בעתיד הקרוב".
חוק הנישואים - לא חוקתי
ברק גילה את עמדתו בנוגע לנישואים על-פי דין תורה. "הזכות להנשא היא זכות חוקתית של כל אזרח בישראל והחוק הקיים המחייב יהודים להנשא רק על-פי דין תורה אינו חוקתי אינו הולם את ערכי מדינת ישראל ואינו מידתי". החוק מונע לדבריו "ממאות אלפי אזרחים לממש את זכותם הבסיסית הנגזרת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו". הוא ציין כאמור, כי ההחלטה של בית הדין הרבני מפלסת את הדרך בפני התקנת נישואים אזרחיים בין יהודים בישראל וכי הדבר נתון בידי הכנסת. חוקי היסוד משמרים לדבריו את תוקפם של הדינים הקודמים ובהם את "החקיקה המבוססת על הדין העברי. אין בידי בתי המשפט את הכוח לשנות מצב משפטי זה והדבר נתון בלעדית לחקיקת הכנסת".
ברק קרא "להכיר גם בנישואי תערובת בין יהודי אזרח ותושב ישראל לבין לא יהודיה שאינה מישראל ושוב - דרך כללי המשפט הבינלאומי והפרטי. ישראל כמדינה קולטת עליה צריכה להפנים זאת לצורך פתרון בעיה חברתית ולאומית ממדרגה ראשונה של מאות אלפים שאינם יכולים להנשא".
הוא התייחס גם להצעות חוק בדבר "ברית הזוגיות" שהועלו על-ידי חברי כנסת מישראל ביתנו, ותהה האם מדובר בברית זוגיות או שמא בנישואים אזרחיים לכל דבר וענין. "ההלכה הרי מכירה בנישואים אזרחיים לפי אותה החלטה של בית הדין הרבני. מדוע אם כן לא לקרוא לדבר בשמו"?
