בית המשפט המחוזי בירושלים אישר היום (ד', 16.1.08) את בקשתה של עמותת "ידיד", להצטרף באופן חלקי להליכי פשיטת הרגל של חברת חפציבה. ההצטרפות תהיה לפי שעה חלקית ביותר - העמותה תורשה להגיש לבית המשפט מסמך כתוב, שבו היא מביעה את עמדתה בנושאים הקשורים לנושא. השופט יעקב צבן, שאישר את הבקשה, קבע כי בעתיד ידון בית המשפט שוב בשאלה, אם ובאיזו מידה לאפשר לעמותה להצטרף להליכים נוספים.
עמותת ידיד אומרת כי היא מייצגת את אלפי נפגעי התמוטטות חפציבה, או לפחות את חלקם. הבקשה הוגשה במסגרת הליך הקרוי "ידיד בית המשפט", המאפשר לצרף להליכים צד שאיננו נוגע בהם, לכאורה. יצוין, כי "ידיד" איננה צד בדיונים המשפטיים, מאחר שהיא אינה בנק, נושה או נציגה מוסמכת של הדיירים שנפגעו.
החלטת בית המשפט הושפעה, ללא ספק, מהודעתם של המנהל המיוחד של חפציבה, עו"ד יצחק מולכו, ושל כונס הנכסים הרשמי, שהם מסכימים להצטרפות "ידיד" להליכים בצורה המוגבלת של מסירת מסמך בכתב בעניין זה. בית המשפט הסתמך גם על תקדימים משפטיים במקרים דומים.
השופט צבן קבע בין היתר: "במקרה כה מורכב ורחב היקף בו קרס אשכול חברות הבונה אלפי דירות מגורים יש מקום לתת ביטוי לנושאים אותם מעוניינת עמותת דיור להעלות - צדק חלוקתי, הזכות החוקתית לדיור וסוגיית ניגוד האינטרסים, אם קיים, של כונסי הנכסים... לפרשה זו ישנה משמעות כלכלית רחבה לחלקים גדולים במשק הישראלי, וכן משמעות משפטית וחברתית המצריכות תשומת לב מיוחדת. בחינה מעמיקה של הפרשה ובירורה העתידי בבית המשפט עשוי להשפיע על עתידו של הליווי הבנקאי של פרויקטים לבנייה, על ערבויות חוק מכר, ועל זכותם הקניינית של רוכשי דירות, בנקים וקבלנים".
בהזדמנות זו, סמך שוב בית המשפט המחוזי את ידיו על הצעתו של המנהל מולכו לפתרון המשבר. בית המשפט: "הפתרון של מולכו הוא פרי עבודה מאומצת, המבוסס על ראיית כלל הנושים, תוך תשומת לב מיוחדת לנושים הלא מובטחים העלולים להפוך לבעיה כלכלית וחברתית. פתרונות נקודתיים וחלקיים ישימים, בתנאי שיהיה בהם גם מבט למצוקתם של לקוחות אחרים. השבר כה גדול עד שראייה צרה עלולה להחמיץ את התמונה כולה".
ההסכם בין אדנים ללקוחות - על-דעת מולכו
בהקשר זה יצוין, כי ההסדר בין בנק אדנים לבין 270 מקוני הדירות של חפציבה, שאושר אתמול (15.1.08) על-ידי בית המשפט בירושלים, נעשה על-דעתו של הכונס מולכו. מולכו סבור, כי העובדה שבית המשפט אישרה את העסקה בין הלקוחות לבין אדנים, מחזקת את המדיניות שבה הוא נוקט כדי לפתור את המשבר.
מולכו מאמין כי בעתיד הקרוב יושגו הסדרים דומים, בהסכמתו ועל-פי דעתו, בין בנקים אחרים לבין קבוצות נוספות של לקוחות. מולכו אינו סבור, שהצעותיו לפתרון המשבר לא יתקבלו. לדעתו, הצעותיו טובות ויסייעו בסופו של דבר בצורה הטובה ביותר לאלפי קוני הדירות.