פיצויי הדיבה הופחתו בגלל דיבה שכנגד

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את ערעורו של בני דוד על סירובו של בית משפט השלום בבית שמש לפסוק לו פיצויים למרות שקבע כי ציון סולטן הוציא עליו לשון הרע במקומון "קרן אור" המופיע בבית שמש. השופטים משה רביד, אורית אפעל-גבאי ואהרן פרקש חייבו את סולטן לשלם לדוד 10,000 שקל פיצויים. כמו כן חויב לשאת בהוצאות המשפט של דוד בסך 20,000 שקל. חיובו של דוד בתשלום הוצאות משפט לסולטן - בוטל.

תביעתו של דוד לבית משפט השלום נגעה לפרסומים שפרסם סולטן באוגוסט ובדצמבר 2004. השופט שמעון שטיין פסק כי אכן הוציאו הפרסומים דיבה על דוד. עם זאת, קבע כי דוד הגיב
על פרסומים אלה במקומון "תמורה" שהוא הכתב, העורך והמוציא לאור שלו, תוך הטלת רפש בסולטן. בנסיבות אלה, קבע השופט, שבהן הייתה לשניהם נגישות לכלי תקשורת ויכולת להגיב על לשון הרע, "תהא ידו של חופש הביטוי על העליונה", ולכן אין לפסוק פיצויים לדוד. השופט אף חייב את דוד לשאת בהוצאות סולטן בסך 10,000 שקל.

גם הנפגע לא טמן ידו בצלחת

בפסק הדין שקיבל את ערעורו של דוד, כתב השופט רביד כי מאחר שהוכח שסולטן הוציא לשון הרע, יש מקום לפצות את דוד על הפגיעה, במיוחד בכל הנוגע להטחת אשמת שווא בדבר חשדות לפלילים בדוד, ששימש יו"ר הנהלת חברת מימי מבואות ירושלים בע"מ, בגין אי-סדרים כספיים באגודה.

עם זאת, בקביעת שיעור הפיצויים אין להתעלם מהפרסומים של דוד בעיתונו "תמורה" נגד סולטן. "בשוקלי, מחד-גיסא, את חומרת האמור בפרסומים כלפי דוד, ומאידך-גיסא, את התנהגות דוד לאחר הפרסומים, כאשר לא טמן ידו בצלחת ונקט אף הוא בלשון גסה כלפי סולטן, סבורני, כי יש להעמיד שיעור הפיצויים על סך של 10,000 שקל", כתב השופט רביד.