שלוש נערות ממאחז גבעת האור שוחררו (יום ב', 21.1.08) ממעצרן בכלא נוה תרצה. זאת לאחר ששהו בו במשך שלושה שבועות בעקבות סירובן להזדהות.

פרשת מעצרן הובילה גורמים רבים להתערב בהם האגודה לזכויות האזרח ששיגרה אתמול (יום א', 20.01.08) פניה דחופה למשטרה לשחרר את הקטינות. באת כוח האגודה, עו"ד לילה מרגלית, גם דרשה מהמשטרה לבחון מחדש את המדיניות שהביאה לכליאתן הממושכת של הקטינות.

בפנייתה לראש יחידת תביעות ש"י רפ"ק ערן אורי כתבה עו"ד מרגלית כי באגודה רואים "בדאגה עמוקה" את הדיווחים בתקשורת "על מעצרן הממושך של שבע הקטינות (בנות ה-15) אשר הוחזקו למעלה משלושה שבועות במעצר משום סירובן להזדהות".

אין ספק, כותבת מרגלית, "סירובו של חשוד או נאשם להזדהות יכול בנסיבות מסוימות להקים עילת מעצר נגדו. אולם, על המעצר לעמוד גם בעקרון המידתיות. כמובהר בסעיף 37 לאמנה בדבר זכויות הילד, שאושררה על-ידי מדינת ישראל בשנת 1991, מעצר קטין אמור להיות תמיד בבחינת מוצא אחרון, ולפרק הזמן המתאים הקצר ביותר. החזקת קטינות בנות 15 בכלא למשך שלושה שבועות בגין עבירות של השגת גבול ואו מסירת פרטים שנעברו במסגרת מחאה פוליטית, היא הפרה קשה של עקרונות אלו. גם אם הנערות סירבו לשתף פעולה עם הליכי השחרור, מתוך סוג של 'מרי אזרחי', אין בכך כדי להצדיק מעצר כה ארוך".

טענת המשטרה לפיה "לא הצליחה עד כה לברר את זהותן של הנערות", היא "מקוממת ומדאיגה שיש לדחותה מכל וכל", כותבת עו"ד מרגלית, "הייתכן כי אין בידי משטרת ישראל דרכים אחרות לברר את זכותן של כמה קטינות צעירות חוץ מלהחזיק אותן עד שיסכימו לשתף פעולה?".

מרגלית מציינת כי מפרסום ב-Nfc התברר כי אחת מהן שוחררה "לאחר שהתברר כי בכליה מצויה תעודה המעידה על זהותה, וכי נערות נוספות שוחררו לאחר שבית המשפט הקציב למשטרה 48 שעות לבירור זהותן". העובדה העולה לדבריה מהפרסום זה הוא כי "המשטרה לא פעלה מעצמה למיצוי האלטרנטיבות לכליאה במקרה זה".

כאמור, האגודה לזכויות האזרח דורשת "לבחון מחדש את המדיניות אשר הביאה לכליאתן הממושכת של הקטינות".