עורכי הדין נגד חוק שימנע מצעד גאווה בי-ם

לשכת עורכי הדין תתנגד להצעות חוק שיאפשרו למועצת עירית ירושלים למנוע את מצעד הגאווה בעיר. כך החליט הועד המרכזי של הלשכה לקראת דיון שייערך בשבוע הבא בהצעות החוק בוועדת החוקה.

הלשכה מתנגדת לשלוש הצעות שעניינן הסמכת מועצת העיריה לאסור על קיום מצעדי הגאווה בבירה. מדובר בהצעתו של ח"כ אריה אלדד, הקובעת כי "לא תותר בירושלים פעילות הפוגעת ברגשותיהם הלאומיים או הדתיים של רוב תושבי העיר". בהצעה נקבע כי "מועצת עיריית ירושלים תקבע את הפעילויות עליהן חל האיסור". אלדד כתב בהצעתו כי "לאחרונה מסתמנת כוונה לקיים בירושלים מצעד גאווה לאומי. פעילות זו, כשהיא מתקיימת בירושלים, פוגעת ברגשותיהם של רוב תושבי העיר. החוק קובע כי פעילות מעין זו תיאסר בעיר ירושלים".

הצעה נוספת,של ח"כ אליהו גבאי, קובעת כי ייאסרו מצעדים ותהלוכות. על-פי ההצעה, "מועצת עירית ירושלים מוסמכת לאסור על קיומם של מצעדים ותהלוכות בתחום ירושלים מטעמים של פגיעה בסדר הציבורי, ברגשות הצבור או מטעמי דת". לדברי גבאי, "ברוב מדינות העולם ישנו מעמד מיוחד לערי בירה. גם בישראל נקבע לירושלים מעמד מיוחד שנחקק בחוק יסוד. מעמדה הלאומי והבינלאומי המיוחד של ירושלים נובע בן היתר בשל היותה קדושה לשלוש הדתות". ההצעה לדבריו "באה לחזק את מעמדה של ירושלים באמצעות נבחריה במועצת העיר בקביעת מדיניותה, ומאפשר לה להתחשב ברגישויותיה בשל ההרכב הדתי והחברתי המיוחד של האוכלוסיה בעיר".

הצעה נוספת, שלישית במספר, של ח"כ יצחק וקנין נועדה למנוע "פגיעה בערכים דתיים". ההצעה קובעת כי "רשות הפועלת על-פי דין תביא בכלל שיקוליה מניעת פגיעה בערכים דתיים המשותפים ליהדות, לאיסלאם ולנצרות". בהצעה נכתב כי "בחוק יסוד ירושלים ניתן לה כבירת ישראל מעמד מיוחד כעיר עם צביון מיוחד לשלושת הדתות, יהודים מוסלמים ונוצרים. ומאחר ובשנים האחרונות נוצר מצב מאוד עדין בו מיעוט קטן מנסה לפגוע בצביון זה ובסמל שמסמלת ירושלים כעיר קדושה לשלושת הדתות, ישנו צורך דחוף לקבוע בחוק ירושלים כי יש למנוע את הפגיעה בערכים דתיים המשותפים ליהדות לאיסלאם ולנצרות".

כאמור, לשכת עורכי הדין תתנגד להצעות. הלשכה קיבלה את הצעת ההחלטה של ראש הלשכה עו"ד יורי גיא-רון, ויו"ר המועצה הארצית של הלשכה, עו"ד עמוס ון-אמדן, לפיה "לשכת עורכי הדין מתנגדת לחקיקה, המנסה לפגוע בזכויות יסודיות של אסיפה, תהלוכה והפגנה בכלל וכאשר חקיקה זו מושתת על ניסיון להדיר קבוצת מיעוט כמו הקהילה הגאה בפרט. בייחוד, כאשר הניסיון לאפליה הזו מבקש לנצל לרעה את העובדה שמדובר במיעוט נצחי, הנטול כוח פוליטי ממשי".