שופטת בית משפט השלום בתל אביב, רחל גרינברג, הרשיעה (יום ב', 21.01.08) את ארז מדר, הנדסאי מחשבים, בעבירות פליליות חמורות של זיוף ושימוש במסמך מזויף משום שפרסם באינטרנט מסמך רפואי לאחר שעשה בו שינויים באמצעות תוכנה גרפית, מתוך כוונה לשעשע. השופטת דחתה את טענתו כי מדובר בעבירה קלת ערך, המכונה בחוק "זוטי דברים", וקבעה כי מעשהו חמור הרבה יותר.
מהכרעת הדין עולה כי הרופאה ד"ר קורינה אנג'ל בדקה בינואר 2007 את מדר במרפאה של קופ"ח כללית בבני ברק ונתנה לו אישור מחלה ליומיים. באישור רשמה אבחנה רפואית. מדר סרק את אישור המחלה במחשב, מחק באמצעות תכנה גראפית את האבחנה הרפואית שרשמה ובמקומה רשם באותיות לועזיות: 'סתם בלבל ת'מוח בריא כמו שור, נתתי לו סתם כדורים שאני מקבלת עליהם עמלה'.
Ynet פרסם
את האישור המזויף פרסם ב-17.01.07 באינטרנט באתר הפורומים "פרש", וזמן מה לאחר מכן פרסם אותו גם אתר Ynet. עקב הפרסום ב-Ynet הושעתה הרופאה מיד ממקום עבודתה (לאחר גילוי הזיוף - הוחזרה לעבודתה).
מדר הועמד על כך לדין, אך כפר באשמתו וטען כי מטרת שינוי המסמך היתה הומוריסטית בלבד, וכמוה "כהוספת שפם למונה ליזה, שכן ברור שאין לה שפם".
הוא גם העלה טענת מקדמית של הגנה מן הצדק משום שהופלה לרעה לעומת מפרסם הידיעה ב-Ynet שלא הועמד לדין, למרות שהפרסום באתר זה הוא שגרם לפיטורי הרופאה. אבל השופטת דחתה טענה זו, משום שמדר הוא שזייף את המסמך ופרסם אותו.
בסיכומיו, ביקש סניגורו של מדר, עו"ד ישראל אסל, לזכות אותו משום שמדובר ב"זוטי דברים".
בהכרעת הדין ציינה השופטת כי מדר מחק מהאישור המזויף את פרטיו האישיים אך השאיר את פרטיה של הרופאה בכתב ברור וגדול: שמה המלא, מספר רישיון הרפואה שלה ומקום עבודתה.
השופטת דחתה את טענתו כי ניסה לטשטש כל קשר בין האישור למציאות ורק בטעות לא מחק את פרטי הרופאה. השופטת כתבה כי מדר העיד כיצד "שיחק" עם האישור בתוכנה גראפית עד שקיבל את התוצאה הרצויה לו ולא יתכן שלא שם לב שבתחתיתו, באותיות קידוש לבנה, מופיעים פרטי הרופאה. עוד ציינה כי בחקירתו במשטרה לא דיבר מדר על טעות טכנית שעשה, אלא על טעות שבשיקול הדעת.
זיוף לכל דבר, ולא "זוטי דברים"
השופטת דחתה את גישת ההגנה כי אין להטיל אחריות פלילית על מי שמפרסם באינטרנט מסמך כדוגמת האישור הרפואי בו עסקינן, כיוון שאין בפרסומו כוונה פלילית ומטרתו להצחיק ולשעשע. השופטת הסבירה כי לא זו בלבד ששינוי האישור ופרסומו מקיימים את כל היסודות של עבירת זיוף ועבירת שימוש במסמך מזויף, אלא העובדה שהאינטרנט הפך בימינו לאמצעי תקשורת פופולרי ונפוץ מחייבת את מי שבוחר להתבטא באמצעותו, בכל עניין שהוא, להקפיד שלא לעבור על החוק ולהימנע מפגיעה שלא לצורך באחרים. השופטת הוסיפה כי הפצת האישור המזויף באינטרנט אף מהווה נסיבה לחומרה.
אשר לטענתו של מדר כי מדובר ב"זוטי דברים", כתבה השופטת כי החוק מגדיר מעשה "קל ערך" לפי טיבו, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי. על-פי פסיקת בית המשפט העליון, "ההגנה
תתקבל רק באותם מקרים שבהם אין במעשה עצמו מידה מינימלית של סכנה לערך החברתי המוגן ואין הוא הולם מבחינה עניינית את המושג של עבירה פלילית".
במקרה של מדר, כתבה השופטת, "זיוף האישור הרפואי, שמשמעו השמצה גסה של הרופאה, אשר הפכה אותה ללעג ולקלס בעיני מעסיקיה והציבור הרחב הקורא כתבות המתפרסמות באינטרנט, אינו עניין קל ערך כלל ועיקר. האינטרס הציבורי המוגן ברור וחד-משמעי: למנוע מקרים שכאלה שביצועם הפך כה פשוט וקל. שימוש במחשב ביתי ומקלדת של כל גולש באינטרנט. התפוצה הרחבה והמידית של מסמך מזויף העלול לגרום נזק בלתי הפיך לאדם הנזכר בו וחוסר יכולתו להתגונן בפני חשיפה שלילית זו, מחייבים התייחסות כבדת ראש למעשים מסוג זה ואין לעקרם ממשמעותם הפלילית".
