|
אין ערכאה מתאימה לטענות אנשי הקבע
[צילום: אתר צה"ל]
|
|
|
|
|
|
30 אלף משרתי קבע ללא יחסי עובד מעביד
|
|
|
|
|
ההסתדרות הגישה (יום ד', 30.1.08) בקשה לבג"צ להצטרף לעתירה שהגיש רס"ן יורם מזוז נגד שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אגף משאבי האנוש, שר המשפטים והממונה על השכר באוצר. מזוז, המשרת בצבא קבע מזה 25 שנה, ביקש מבג"צ לחייב את ביה"ד לעבודה לדון בהחלטת הצבא לפטר אותו משירות קבע, ללא היכולת לזכות לשימוע ועירעור.
בבקשת ההצטרפות שהגישה ההסתדרות היום לבג"צ, נכתב כי "גם לאנשי קבע יש משפחות שאותם הם צריכים לפרנס - ולכן אין לראותם כילדים חורגים בבתי הדין לעבודה בשל ייחודה של המערכת הצבאית".
עד היום, איש קבע המסיים את שירותו הצבאי ורוצה לתבוע את זכויותיו ואת תנאי העסקתו, מחויב לעתור לבג"צ ולא לביה"ד לעבודה, שכן אין בין הצבא לבין איש הקבע יחסי עובד-מעביד. ההסתדרות טוענת באמצעות היועץ המשפטי של האגף לאיגוד מקצועי, עו"ד שי תקן ועו"ד יעל מנשה, כי עתירה של איש קבע לבג"צ בגין סכסוך עבודה עם מעסיקו, "אינה ההליך המשפטי המתאים" - כיוון שבג"צ אינו שומע עדויות ואינו מכריע בראיות, ונוצר מצב בו לחייל בקבע, המסיים את שירותו הצבאי אין ערכאה מקצועית מתאימה לפנות כדי לדרוש את תביעותיו.
בבקשה להצטרפות לעתירה, טוענת ההסתדרות, כי "במצב הקיים היום, זכות הפנייה לערכאות משפטיות של אנשי קבע אינה מתממשת והם אינם יכולים למצות אותה, מאחר ומערכת בתי הדין נעולה בפניהם והם אינם יכולים להגיש תביעות לערכאה אחרת מלבד בית המשפט העליון". לדבריה בתי הדין לעבודה הם בעלי הסמכות והמומחיות לנהל התדיינויות משפטיות בכל הנושאים הנוגעים לתנאי שירותו של איש הקבע במובן של תנאי שכר, זכויות כספיות ואופן הפסקת השירות ותנאיו. מספר אנשי הקבע מגיע כיום לכ-30 אלף.
שיחה שלמעשה הכתימה את דרכי פעולתה של מערכת המשפט בישראל, והיא מעיבה על המערכת גם היום
