בית המשפט המחוזי בחיפה דחה (יום ה', 31.1.08) ערעור על הרשעתו במעשים מגונים והטרדה מינית שהגיש האורטופד ד"ר יואל שזר. מעשיו של שזר נחשפו במהלך תחקיר של כלבוטק ואף תועדו בקלטת.
מדובר בסגן מנהל מחלקה אורטופדית בבית החולים בנהריה, ד"ר יואל שזר, שהורשע במעשים מגונים והטרדה מינית בארבע מטופלות, שתיים מהן כאמור, תחקירניות של כלבוטק. השופטים רון שפירא, עודד גרשון וצילה קינן דחו את טענותיו כלפי "מחדלי חקירה", כגון חקירת המתלוננות בידי שוטר ולא שוטרת וכן קבלת קלטת ערוכה כראיה. כמו כן דחו את טענות הרופא כי לנוכח תלונות המטופלות היתה "בדיקת השד" שערך להן בגדר טיפול סביר.
טוב מראה עיניים
בהחלטה כתבו כי צדק בית המשפט שקיבל את הקלטת הערוכה כראיה תוך שהוא לוקח בחשבון עובדה זו, וזאת בשל היותה "משקפת נאמנה רק את המהלכים והנגיעות של שזר בשדיים של התחקירניות במהלך הבדיקה ואת קטעי הדיבור הנשמעים בקלטת". בכל מקרה, "עדויות התחקירניות עומדות בפני עצמן, גם אלמלא הייתה מוגשת הקלטת לביהמ"ש וכי הקלטת משמשת תוספת ראייתית ונותנת חיות לעדותן, על-ידי מראה עיניים".
השופטים הוסיפו כי הם מצטרפים לביקורתו של בית המשפט על כלבוטק שלא שמרו על חומרי הגלם של הכתבה גם אם לא שודרו בתוכנית. זאת "אם אכן הינם מבקשים כי תינתן נפקות נוספת לתחקיריהם מעבר לשידור הכתבות באמצעי התקשורת בדרך של הגשת תלונה במשטרה". יחד עם זאת, "מאחר שהקלטת התקבלה כראיה רק לגבי אופן התנהלות הנאשם בכל הנוגע לנגיעותיו בשדיים של התחקירניות, כפי שפורט לעיל, לא ניתן לקבל את טענת ב"כ הנאשם כי מחדלי החקירה לעניין זה מגיעים לכדי מחדלים שיש בהם להביא לזיכויו של הנאשם בשל הפגיעה באפשרותו להתגונן".
אין זכות גורפת לבדוק שדיים
עוד נדחו טענות שזר כי נתן טיפול סביר לתלונות המטופלות. "הנגיעות בשדיהן היו מכוונות, מיועדות לשדיים ומתרכזות בהם... כן נקבע כי אי רישום מלוא מהלך הבדיקה או תוצאותיה בתיעוד הרפואי, בכל המתייחס לשדיים או לחזה, בניגוד לחובה המוטלת על שזר מכוח החוק לתעד בכתב את כל מהלך הבדיקה, יש בו כדי להעיד על כך שהעדר הרישום היה מגמתי ולא מקרי".
יש גם לדחות לדבריהם את טענת הרופא בדבר "זכותו הגורפת לערוך כל בדיקה שהוא מוצא לנכון לבצעה וזאת מתוך השקפה רפואית רחבה החורגת מתחום מומחיותו. בית המשפט קמא קבע כי אפשרות כזו אינה מתיישבת עם ניסיון החיים כאשר בעולם הרפואה המודרני קיימים תחומי התמחויות שונים ותתי התמחות, ולא יעלה על הדעת כי בכל מקרה של בדיקה יבדקו איברים אינטימיים של חולה על-ידי כל רופא, ללא צורך ענייני, ממשי וחסר ספק. סבורני כי אין להתערב במסקנות אלו של בית המשפט קמא. גרסת ההגנה כי הנאשם רשאי לערוך בדיקה באיברים אינטימיים של המטופלות מבלי שנמסרה לו תלונה בדבר כאבים באיברים אלו איננה הגיונית ומנוגדת לשכל הישר".
היינו מחמירים בעונשו
עם זאת דחו השופטים את דרישת המדינה להחמיר בעונשו יותר משמונה חודשי מאסר בפועל שנגזרו עליו. הם ציינו כי אם הם היו יושבים בערכאה הראשונה, "כי אז היינו גוזרים עונש חמור יותר", אך למרות זאת, לא נמצאו סיבות להתערב. לדבריהם, בגזר הדין התחשב בית המשפט "בנסיבות המיוחדות של המקרה ושל הנאשם". מצד אחד שקל בית המשפט את "חומרת המעשים של שזר, שנעשו תוך התעלמות מחובותיו כרופא ותוך ניצול מעמדו כרופא והאמון המוחלט שנתנו בו המתלוננות, הן את הפגיעה במתלוננות ובכלל הציבור". מצד שני את "נסיבותיו האישיות והפגיעה בו וביכולתו לעסוק במקצוע הרפואה בעקבות פרסום הפרשה בתקשורת והתנהלות ההליך הפלילי. כן ניתן משקל לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות ולפסיקה שהוגשה מטעם ב"כ הצדדים לבית המשפט קמא.
בית המשפט קמא קבע כי לאור חומרת המעשים והצורך להתחשב במתלוננות ובאינטרס הציבורי שבענישה מרתיעה לא ניתן להסתפק בעונש שלא יכלול רכיב של מאסר של ממש. על כן, גזר בית המשפט קמא על הנאשם עונשים של מאסר לתקופה של 20 חודשים, מתוכם 8 חודשים לריצוי בפועל והיתרה במאסר על תנאי למשך 3 שנים וכן קנס כספי בסך 10,000 שקלים ופיצוי לכל אחת מהמתלוננות בסך של 6,000 שקלים כל אחת".
התחקירניות זכאיות לפיצוי
בהחלטה הוסיפו והתייחסו השופטים לסוגייה האתית הכרוכה בשתיים מהקורבנות - תחקירניות של כלבוטק, אשר "לכאורה הכניסו עצמן למצב של סיכון בפגיעה". הם קבעו כי "אין עילה שלא לפצותן. התחקירניות ביצעו עבודתן במסגרת של תחקיר תקשורתי שמטרתו לחשוף עוולות לעיני הציבור. זה תפקידה של תקשורת חוקרת. העובדה שנפגעו במהלך עבודתן זו אין בה כדי לפטור את הפוגע בהן מחובת הפיצוי. יתכן ויהיו מקרים בהם העובדה שהנפגע הכניס עצמו לסיכון וזאת במודע וכחלק מעבודתו יהווה שיקול שלא לפסוק פיצוי כלל או לפסוק פיצוי בסכום נמוך. במקרה שבפנינו לא נטען כי עובדת היותן של שתיים מהמתלוננות תחקירניות של 'כלבוטק' אשר, לכאורה 'הסתכנו מרצון', יש בה כדי לשלול מהן פיצוי של נפגע עבירה, והפיצוי בו חויב הנאשם הינו בסכום נמוך. לכן אציע לחברי לקבוע כי גם בעניין זה לא נפלה טעות המצדיקה את התערבותו של בית המשפט בפסק הדין".
השופטים הורו לד"ר שזר להתייצב לריצוי מאסרו ביום א', 02.03.08 שעה 09:30 במזכירות מדור ערעורים של בית המשפט המחוזי בחיפה.
