מחקר חדש של האוניברסיטה העברית מגלה כי נשים מדייקות יותר מגברים בתפישתן את רגשותיהן ותפישותיהן את בן זוגן. לעומתן, הגברים נוטים להשליך את רגשותיהם על בת זוגם.
המחקר שנערך בקרב 97 זוגות נשואים וזוגות המתגוררים יחד בגילאי 18-46 מפנה את האצבע לנקודות הרגישות של מערכות יחסים והאופן בו הן נתפשות בעיני המינים השונים.
במסגרת המחקר נתבקשו הזוגות להשיב על שאלון בו נבדקו תפישותיהם של בני הזוג בשלושה תחומים: משאלות הלב מבני הזוג; תפישת בני הזוג; ותגובות אופייניות כלפי בני הזוג. על השאלון נדרשו הזוגות לענות בשני אופנים: בראשון, לדרג את עצמם ואת בני זוגם בקשר. בשני, לשער מה בני זוגם היו עונים על אותו השאלון.
תוצאות המחקר מצביעות על כך שהגברים תפשו את הנשים כמעוניינות לתמוך בהם יותר מאשר הנשים באמת רצו לתמוך. עוד עולה כי הם תפסו את נשותיהם כחסרות שליטה, בעוד שהם עצמם חשו חסרי שליטה בקשר רומנטי. הגברים ייחסו לנשים במצבים מסוימים התנהגות מינית כאשר כוונתן של הנשים באותו מצב הייתה שונה. לעומתם, נשים השליכו על בעליהן את הרצון לטפל בזולת, כשלמעשה הם היו פחות מעוניינים לטפל בבנות זוגם. הן גם השליכו משאלות לאהבה ורוך על הגברים, משאלות שאפיינו אותן יותר מאשר את הגברים.
הסכמה נרשמה בתוצאות המחקר בכל הקשור להסכמה של בני הזוג להימנע מקונפליקט, בני הזוג תפשו את האחר כאוהב ואילו את עצמם תפשו כדואגים ומטפלים לאחר. הסכמה נמוכה נרשמה בכל הקשור למשאלת הלב של בני הזוג לא להינטש או להיעזב. הגברים דרגו את הנשים כחוששות מאוד להיעזב בניגוד למה שחושבות הנשים על עצמן. לעומת זאת דרגו הנשים את הגברים כפחות חוששים להיעזב יותר מאשר הגברים דרגו עצמם.
כמו כן, נשים דרגו את הגברים כעצמאיים יותר מאשר הגברים דרגו את עצמם, ואילו גברים דרגו את נשותיהם כחרדות יותר וכפחות מעוניינות במין מאשר הנשים דרגו את עצמן. משמעות הממצאים היא שבתחומים מסוימים קיימת עדיין תפישה סטריאוטיפית.
בני זוג נשואים מתכחשים לזה לרוב אך מהמחקר עולה בוודאות כי הם דומים אחד לשנייה יותר מאשר הם מתארים לעצמם. עוד נמצאו הזוגות הנשואים דומים אחד לשני ברצון שלהם לתמוך זה בזו ובמידה בה דרגו את בן הזוג השני כאוהב.
"שני המינים נוטים להיעזר בסטריאוטיפים בנושאים שנתפשים כרגישים כמו עצמאות, חרדת נטישה, חרדה כללית ומיניות. בתחומים אלה הם ככל הנראה אינם מודעים למחשבות ולרצונות האמיתיים של השני", טוענות החוקרות. הן מסיקות מכך כי "קיימת חשיבות רבה לתקשורת פתוחה, במיוחד בנושאים טעונים, ככלי לצמצום קונפליקטים ולשיפור איכות חיי הזוג."
