פרסום שמועה בגלובס על מעורבות כביכול של עו"ד שלמה כהן, בעבר יו"ר לשכת עוה"ד, בקידום שופטת, מהווה עבירת על לשון הרע. כך קבע בית משפט השלום בתל אביב (יום ב', 25.02.08) בהחלטה ציינה השופטת כי החליטה לחייב את העיתון בתביעה בשל "אי זכירת" השמות של הנוגעים ב"שמועה", דבר שהיה מאפשר לטעון "אמת דיברתי".

מדובר בכתבתה ממרס 2005 של הדס מגן שעסקה ב"מינוי ארבעה שופטים לבית המשפט המחוזי ובהם מינויה של השופטת רות רונן". בכתבה נכתב: "השופטת רונן נשואה למנכ"ל חברת קומברס ו'למרות שקשה למצוא מילה רעה על מינויה של רונן, לשונות רעות תמיד יש, והדברים הגיעו ליד כך, שהבוקר כבר הופרחו לחלל האויר שמועות זדוניות: 'מנויה של רונן הובטח בעקבות הבטחות שנתן ברגמן לראש לשכת עורכי הדין עו"ד שלמה כהן, העוסק בקנין רוחני, להעביר אליו תיקים של קומברס'...בנוסף תחת תמונתה של השפטת רונן אשר הופיעה במסגרת הכתבה צויין 'רות רונן, גב' קומברס'".

פרסום לצרכי הזמה

כהן הכחיש מכל וכל את הנטען בכתבה בדבר השמועה כביכול על מעורבותו ודרש מגלובס לפרסם הכחשה והתנצלות. לטענתו, לא זו בלבד שהעיתון לא התנצל אלא העצים את העבירה בפרסום חוזר של השמועה ללא אזכור שמו של כהן לצורך הדגשת נקיון כפיו. עוד טען כהן כי העיתון לא פנה אליו בטרם פרסום לקבל את תגובתו. הכתבה פגעה לטענתו בשמו הטוב, במוניטין שצבר כולל בשל תפקידו הציבורי כיו"ר לשכת עורכי הדין ודרש לפצותו בסכום של מיליון שקלים.

העיתון טען כי פרסום השמועה נועד לצורך הזמתה. הכתבת הדס מגן טענה כי המקור לפרסום בכתבה "אישיות משפטית בכירה ומכובדת, מקור עיתונאי אמין ביותר, שלו היא רוחשת אמון רב, בהסתמך על שנות עבודה רבות, במהלכן הוכח לה כי הוא בקיא בכל הווי ההתרחשויות בבית המשפט המחוזי ולפיה מינוי השופטת בטוח לאור הבטחת בעלה לכהן להעביר אליו תיקים של החברה בראשה עמד". מגן טענה עוד כי "אותו מקור אף הזדעזע לשמוע על השמועה, לא האמין לה וסיפר בתדהמה אודות קיומה". הפרסום נועד לטענתה לעשות "שירות" לכל המוזכרים בכתבה לצורך הזמתה וכי העובדה ש"גורמים משפטיים בכירים עסקו בשמועה העידה כי יש חשיבות להבהיר כי אין בדברים אמת".

לא זוכרת את השמות

מגן הוסיפה כי פעלה "בתום לב". היא אף צירפה "התכתבות עם השופט (בדימ.) עו"ד חיים אילת, אשר אישר כי מרשו, עורך דין בכיר, הוא שהעביר את המידע בדבר השמועה ושמע אותה משופט בבית משפט המחוזי". לטענת מגן, מדובר במינוי שופטים, נושא בעל חשיבות ציבורית רבה "לאור השפעתם והשפעת פסיקותיהם על אורח חיי החברה בארץ...גלובס, כעתון כלכלי העוסק בתחומי המשפט, "חייב להציג את הכרוך בהליכי המינוי לרבות שמועות זדוניות וחסרות שחר". מגן "לא זכרה" בחקירתה את "שמות השופטים" בהם מדובר.

כאמור, בית המשפט קבע כי פרסום השמועה הכורכת בתוכה את עו"ד כהן מהווה לשון הרע. בהחלטה דחתה השופטת אושרי פרוסט פרנקל את הטענה כי מגן פרסמה "שמועה" שהלכה ונפוצה, אלא מדובר היה למעשה ברכילות "בין שופט ועורך דין ואולי בין שופט נוסף והעיתון לא נתן טעם מדוע מצא לנכון להזים שמועה שלא הופצה, ולכל היותר הועלתה בשיחה בין שני שופטים".

בעיית החסיון העיתונאי

היא ציינה כי מגן בחרה "בחסיון שלא 'לגלות' את שם עורך הדין והשופטים, ולא הציגה כל ראיה על עצם קיום השמועה. בנוסף טענה בחקירה כי כלל אינה זוכרת את שמות השופטים". חסיון עיתונאי "בעייתי במיוחד" בתביעות לשון הרע, "כיוון שהחוק קובע כי על התובע להוכיח שהנתבע פרסם את הפרסום ועיקר הנטל להוכיח שהפרסום היה אמיתי, או כי התקיימה הגנה אחרת לפי החוק - מוטל על הנתבע, העיתונאי, כאשר העיתונאי מסרב לחשוף את מקור המידע בתביעת לשון הרע ייפגע הוא עצמו כיוון שללא חשיפת מקור המידע הוא יתקשה להוכיח את הגנתו"

נדחתה גם טענת העיתון על "עניין לציבור". "השמועה לא עסקה בהליכי הוועדה למינוי שופטים ובהתנהלות 'שמאחורי הקלעים' אלא ברכילות שאין לה בסיס ושפגעה בכהן ואין ממש בטענה כי מדובר בעניין ציבורי". למעשה הכתבה הגדילה את תפוצת השמועה, "אינני מוצאת עניין ציבורי בהזמת שמועה לכאורה והפרסום אודותיה אם קיימת כזו שמועה, הזיק מעבר למידתיות הראויה". העיתון לדברי השופטת עוד החמיר את המצב כשנענה לדרישת כהן לפרסם תיקון והבהרה אך למעשה פרסם שוב את השמועה, ללא אזכור שמו של כהן או התנצלות בפניו. "פרסום שמועה ללא בדיקה, ללא קבלת תגובות התובע טרם פרסומה 'אינו פרסום בתום לב אובייקטיבי'".

היתה שמועה?

"לא הוכח בפני ולו בבדל של ראיה כי היתה קיימת שמועה כזו, כי היא יצאה מפתחו של בית המשפט המחוזי או שניים משופטיו והתמונה העובדתית העולה מן הכתבה הינה לשון הרע ופגיעה בכהן", כתבה השופטת אושרי פרוסט פרנקל. "העיתון גלובס והכתבת מגן לא הוכיחו כי הפרסום נעשה בתום לב, הם לא נקטו באמצעים סבירים, לחוק כדי להיווכח אם יש אמת בשמועה ולא פנו לכהן לקבל את תגובתו. עולה כי לא עומדת להם הגנת תום לב. דין התביעה לעניין חבות גלובס להתקבל".

השופטת קבעה דיון ב-26.03.08 בסוגיית הנזק.