בית המשפט הגבוה לצדק קבע כי "שירותי בריאות כללית" אינה רשאית להפעיל חברה למתן שירותי כביסה וגיהוץ למוסדות הבריאות שלה. בכך קיבלו השופטים אליעזר ריבלין, איילה פרוקצ'יה וסלים ג'ובראן עתירת שתי מכבסות פרטיות, "שלג חדרה (1985)" ו"מסד" נגד "שירותי בריאות כללית" ונגד משרד הבריאות.
המכבסות טענו כי שירותי בריאות כללית היא בעלת חברת "תל בר תעשיות למוסדות בריאות", העוסקת במתן שירותי כביסה וגיהוץ למוסדות בריאות, בניגוד לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, הקובע כי קופת חולים לא תחזיק בתאגיד שפעילותו אינה "בתחום הבריאות בלבד".
בפסק דינו הורה בג"צ למכור בתוך שנה את אמצעי השליטה של קופת חולים כללית בחברת תל בר. משרד הבריאות, "שירותי בריאות כללית" ותל בר, חויבו לשאת בהוצאות שכר הטרחה של עורכי הדין של המכבסות העותרות בסך 50,000 שקל.
השאלה המרכזית בדיון בעתירה היתה אם מתן שירותי כביסה וגיהוץ למוסדות בריאות הוא חלק מ"תחום הבריאות". המכבסות העותרות השיבו, באמצעות עורכי הדין אליעזר וילצ'יק, אבנר כהן ומירב ברנע, על שאלה זו בשלילה. הם אף טענו כי ההחזקה בחברת תל בר יוצרים תחרות לא הוגנת ואף מונופול לא חוקי. שכן, חברת תל בר יכולה לגבות מחירים גבוהים בעבור השירותים שהיא מעניקה לקופת חולים כללית, כיוון שההתקשרות עמה נעשית בלא מכרז.
משרד הבריאות, קופת חולים כללית ו"תל בר" טענו כי המושג "תחום הבריאות" כולל גם מתן שירותי כביסה וגיהוץ למוסדות בריאות. הם טענו כי יש לאפשר לקופת חולים להחזיק בתאגיד שפעילותו בעלת זיקה ישירה לקידום מטרותיה של הקופה ואינה חושפת את קופת החולים לסיכון פיננסי מיוחד. כמו כן הודגשה חיוניות שירותי כביסה מרוכזים. הם גם הסתמכו על קביעת הממונה על ההגבלים העסקיים כי "אין מתקיימים התנאים הנדרשים להכרזה על חברת תל בר כמונופול".
בפסק הדין שקיבל את העתירה קבע השופט ריבלין כי "על-רקע הוראת החוק ותכליתה, בהגדרת "תחום הבריאות" יש לכלול פעילויות בעלות זיקה ברורה וישירה להספקת שירותי בריאות וכן פעילויות בעלות זיקה מקצועית ברורה לתחומים רפואיים. שירותי כביסה וגיהוץ למוסדות בריאות אינם נכללים בהגדרה זו".
זהו השוק החופשי
ריבלין ציין כי חיוניותו של השירות המסופק לתאגיד אינה מעלה ואינה מורידה לעניין הגדרת "תחום הבריאות". הם הדגישו כי גם הספקת מזון ומתן שירותי ניקיון הם שירותים חיוניים ובכל זאת "לא נראה כי קופות החולים יכולות להחזיק בחברות בתחומי המזון והניקיון שיספקו שירותים גם לגופים חיצוניים לקופות".
השופט כתב כי אין חולק כי לשירותי כביסה וגיהוץ למוסדות בריאות יש מאפיינים מיוחדים. לפיכך, אם קופת חולים כללית תחליט לצאת במכרז לביצוע השירותים באמצעות ספק חיצוני, היא רשאית לקבוע תנאים שיבטיחו כי הזוכה במכרז יעמוד בכל הדרישות וההוראות המיוחדות החלות בתחום.
ריבלין גם דחה את טענות קופת חולים כללית וחברת תל בר כי התוצאה תפגע שלא כדין בזכויותיהם החוקתיות לקניין ולחופש העיסוק. "אין ספק שאם חברת תל בר תימכר לרוכשים חיצוניים, ייגדע לה מקור הכנסות רחב היקף בלא צורך בקיום מכרז, אך זהו כמובן טבעו של השוק החופשי ואין בכך פגיעה בחופש העיסוק", כתב השופט.
