|
|
האיליושין-76. התע"א רכשה 3 מטוסים [צילום: חברת ברייב]
|
|
|
|
|
|
מערכת ההתרעה בחרטום בואינג-767
|
|
|
|
|
חיל האוויר של הודו יתחיל להפעיל השנה מטוסי ריגול מתוצרת ישראל. התעשיה האווירית, באמצעות החברה-הבת לאלקטרוניקה ומכ"מים אלתא, תתחיל להעביר לשורותיו 3 מערכות "פאלקון", שנבחרו על-ידי מערכת הביטחון של הודו כבר לפני מספר שנים.
הסיבה להתמשכות תהליך האספקה היא בעיקר תהליך רכישת המטוסים מיצרנית המטוסים הרוסית ברייב (Beriev) בהתאם לדרישת הלקוח. הודו הבהירה כי היא מעוניינת להפעיל את מערכות ההתרעה המוקדמת מעל גבי פלטפורמה מתוצרת רוסית, בדמות מטוסי איליושין-76 הפועלים בשורות חיל האוויר ההודי. התע"א התאימה את מערכת ההתרעה בדרך כלל למטוסים מתוצרת מערבית, כגון האספקה לצ'ילה של המערכת על מטוס בואינג-767, והצעתה לאוסטרליה על מטוס מתוצרת איירבס האירופית.
ההיקף הכספי של העסקה בהודו הוא כ-1.1 מיליארד דולר - וזאת העסקה הגדולה ביותר שלהן בתחום מטוסי ההתרעה. הצעה דומה לזו שמבוצעת בהודו הוגשה גם לחיל האוויר של סין, ואף זכתה בחוזה של מיליארד דולר, אולם העסקה בוטלה תחת לחץ מצד ארה"ב, מה שגרר פיצוי של 350 מיליון דולר מצד ישראל לסין.
מפקד הפיקוד האווירי המערבי בחיל האוויר ההודי, פי.קיי ברבורה, אמר בסוף השבוע במסיבת עיתונאים בסאלון הביטחוני שנערך בהודו, כי המעצמה האסייתית אכן תתחיל השנה בקליטת המטוסים. מקור ביטחוני בכיר בישראל, הסביר כי תהליך אספקת המטוסים להודו מחייב הכנה מדוקדקת ואינטגרציה של מערכות האלקטרוניקה והמטוס, אותה מתכננת חטיבת ההנדסה בקונצרן התע"א.
הודו היא כיום רוכשת הנשק המרכזית מתעשיות ביטחוניות בישראל. בשנים האחרונות, במהלך "מערביזציה" ומודרניזציה של צבאה הענק של המעצמה הגרעינית. השתלבו חברות ישראליות באספקה לכל זרועותיו. התעשיה האווירית נמצאת בראש הספקיות, עקב סל המוצרים המגוון שלה, שבו מרכיבים שהתאימו לצרכיה העכשוויים של הודו: היא מכרה מטוסים ללא טייס להגנת הגבולות עם פקיסטן, טילים ומערכות הגנה. חברה אחרת שהשתלבה בהצטיידות הצבא ההודי היתה סולתם, עם אמצעי ארטילריה. עתה מפתחות הודו וישראל טילי קרקע-אוויר להגנה, והודו מתעניינת ברכישת טילי "ברק" לשימוש ימי.
