גרמניה בודקת מחדש תיק של נאצי גרמני-הולנדי

הקורבן הראשון של היינריך ברה היה רוקח. באותו יום ירה למוות מטווח קצר בשני אנשים נוספים. ואף שמסע ההרג התרחש ב-1944, והיה פסיק קטן במעשי הטבח באירופה של מלחמת העולם השנייה, עדיין הוא איננו נותן מנוח לגרמניה ולהולנד וגורם למחלוקת בין שתי מערכות המשפט למרות ההתקדמות של היבשת לאחדות ולהרמוניה של המוסדות שלה.

ברה היה חבר בחוליית מוות של הוואפן אס-אס, שהייתה מורכבת בעיקר ממתנדבים הולנדים שתפקידם היה לחסל את בני ארצם בתגמול על ההתקפות של המחתרת האנטי נאצית. ברה, המתגורר כיום בגרמניה, הוא אחד מיותר מ-1000 תיקים ברחבי העולם שהמרכז לאיתור פושעים נאציים על שם שמעון ויזנטל אומר כי הם עדיין פתוחים.

ברה נידון למות בהולנד ב-1949. לאחר מכן הומתק דינו למאסר עולם. אבל עד כה חמק ממאסר. בית משפט גרמני אחד סירב להסגירו בנימוק שיתכן שיש לו גם אזרחות גרמנית ולא רק הולנדית. בית משפט גרמני אחר דחה את הבקשה כי ברה ירצה את עונשו בכלא גרמני בנימוק שהוא נשפט בהיעדרו, לאחר שנמלט לגרמניה.

סוכנות AP גילתה כעת כי חוקר גרמני פתח מחדש את התיק בניסיון של הרגע האחרון להביא את הפושע הנאצי, בן 86, לדין, ולדאוג שהצדק ייעשה עוד לפני שילך לעולמו.

שלושה חיסולים

ברה התנדב לאס-אס חודשים מעטים לאחר שגרמניה כבשה את הולנד בבליץ-קריג של 1940. לאחר המלחמה היה כלוא שנתיים במחנה מעצר של בעלות הברית ומסר הודאות שאיפשרו לאחר מכן להרשיע אותו. אך הוא הספיק להימלט לגרמניה קודם שיכלו ההולנדים להביאו לדין.

הרבה ממה שידוע על מעשיו של ברה מגיע מתיק של בית משפט בהולנד ששפט את ברה ב-1949 בהיעדרו, והרשיע אותו. התובע הגרמני החוקר את התיק כעת, אולריך מאאס, אומר כי ידוע שהחוליה של ברה רצחה 54 הולנדים. ברה הורשע בשלושה מעשי רצח, שתיאר בפירוט, כמעט ירייה אחרי ירייה, בהודעות למשטרת הולנד שנשמרו בתיק בית המשפט.

הרצח הראשון היה ביולי 1944. ברה הודה כי הוא ואיש אס-אס אחר, יקובוס פטרוס בטסמן, יצאו לעיר ברדה, למשרד המקומי של הזיכרהייטסדינסט, שירות הביטחון הפנימי הגרמני, ושם ניתנה להם רשימה של שמות שיש לבצע בהם "פעולות תגמול". היעד הראשון היה פריץ הוברט אנרסט ביקנסה, רוקח. ברה ובסטמן לבשו בגדי אזרחים, ניגשו לביתו ושאלו אותו אם הוא ביקנסה. כאשר השיב בחיוב, שלף ברה אקדח מכיסו וירה 3-2 יריות לפלג גופו העליון של הרוקח. בעודו צונח, ירה אליו גם בסטמן 3-2 יריות.

הרצח השני היה בספטמבר, באותה מתכונת. ברה הלך הפעם עם הנדרריק קרומהוט, וירה בבעל חנות אופניים, טוין דה חרוט, מייד לאחר שזה פתח את דלת ביתו בעיירה פורסחוטן. משם הלכו השניים לדירתו של פ.ו. קוסטרס, אילצו אותו להיכנס למכוניתם, הסיעו אותו לעיירה אחרת עצרו באמתלה של תקר בצמיג, וירו בו. "קוסטרס נפל מול שער גן של וילה", סיפר ברה לחוקריו. "דם ניגר מצווארו".

אשוח כסוף

יחידת האס-אס, ששם הקוד שלה היה "זילברטאנה", אשוח כסוף, הורכבה מ-15 איש, רובם הולנדים, שפעלו בתגמול על התקפות של המחתרת ההולנדית נגד משתפי פעולה.

לא ברור מדוע היו דווקא האזרחים שרצח ברה, ברשימת החיסולים. בנו של דה חרוט אומר כי אביו לא היה כלל חבר במחתרת, אם כי סייע להסתיר פליטים וחנות האופנים שלו הייתה מקום מפגש של פעילים אנטי-נאציים.

לאחר המלחמה כאשר השלים בית הדין לפשעי מלחמה בנירנברג את עבודתו, הוטל על ממשלת מערב גרמניה להעמיד לדין את שאר הנאצים. אבל ברה לא היה ביניהם. כיום הוא מתגורר בבית אבות באשוויילר, מחוץ לעיר אאכן. צמד תוכים מצייצים בפרוזדור. יש לו מקל הליכה, אך הוא עוזב את חדרו לעתים נדירות.

כתב AP טלפן לדוכן הקבלה ושאל אותו אם יסכים להתראיין, אך הוא השיב בתקיפות: "אני לא רוצה שיפריעו לי". בשנה שעברה התראיין ברה לעיתון ההולנדי "אלחמן דאחבלד" ואמר על מעשיו: "זה היה זמן אחר, כללים שונים". הוא תיאר בראיון כיצד צלצל בפעמון דירתו של דה חרוט וביקש לראות את מסמכיו. "כאשר ידענו בוודאות שהוא האיש הנכון, ירינו בו למוות, על סף הדלת", אמר. "לא חשתי כלום. זו הייתה עבודה. פקודות הן פקודות. אחרת, זה היה העור שלי. לאחר מכן, זה התחיל להטריד אותי. היום אני מצטער".

יש עוד שלושה פושעים הולנדים בגרמניה

ההולנדים לא ויתרו ודרשו את הסגרתו. אבל בית משפט גרמני סירב ב-1983 להיענות לדרישה בנימוק שיתכן שהוא אזרח גרמני, ובגרמניה באותה עת לא היה סעיף החוק שהתיר הסגרת נתינים גרמנים.

בית משפט באאכן פסק ב-2007 כי ניתן לכלוא את ברה בגרמניה על המעשים שהורשע בהם בהולנד, אך בית המשפט לערעורים בקלן ביטל את פסק הדין כעבור חודש, וקבע כי ההרשעה ב-1949 חסרת תוקף משום שברה לא היה יכול להתגונן.

הפרשה ממשיכה להסעיר את דעת הקהל בהולנד. באוגוסט 2007 שאל ציר אופוזיציה את שר המשפטים של הולנד אנרסט הירש באלין, וזה נקב בתשובתו בשמותיהם של "ארבעה פושעי מלחמה שעדיין חיים בגרמניה שלא ריצו עונשים שנגזרו עליהם בהולנד". אחד מהם הוא ברה.

לאחר פסק הדין שניתן בקלן החל התובע מאאס, שמשרדו אחראי לחקירת פשעי הנאצים במדינת נורד ריין - וסטפליה, לטפל בפרשה.

אפרים זורוף, מנכ"ל מרכז ויזנטל בירושלים אמר לכתב אי-פי: "ברה הוא אולי לא נאצי בכיר, אבל ראוי בהחלט להעמידו לדין. העבודה שגרמניה חסה על חייהם של רוצחים כמו ברה, מבישה לחלוטין".

ארנק למזכרת

גם בסטמן, שותפו של ברה לרצח הראשון, עדיין חי. הוא מתגורר בהולנד לאחר שישב בכלא על פשעיו. מאאס מקווה לזמן אותו לעדות אם יגיע התיק לבית המשפט. אבל זהו מרוץ נגד הזמן. הנאצים ממשיכים למות בשיבה טובה. "לא הייתה לנו הצלחה רבה בשנים האחרונות", מודה מאאאס. "הבעיה נפתרת בדרך ביולוגית".

בנו של בעל חנות האופניים, שגם שמו טוין דה חרוט, אינו רוצה להשאיר זאת לביולוגיה. הוא עומד על כך שברה ירצה מאסר עולם, ואין זה משנה מה משמעות הדבר אחרי 59 שנה.

דה חרוט, הבכור מבין 11 ילדים, היה בן 11 כשנרצח אביו. "הרצח, הוא אומר, הרס את המשפחה. הוא מכר את החנות בעד סכום פעוט, אמו התמוטטה, ושלושה מאחיו נשלחו לחיות עם בני משפחה או עם משפחות מאמצות.

עדיין הוא מחזיק ברשותו בארנק שהוציא אביו מכיסו בפתח הדלת כדי להציג לשני הרים את מסמכי הזהות שלו. הארנק מנוקב בכדור.