שושנה חתם תבעה את אגד - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ, ואת הנהג עשהאל חבטון, בבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון בגין עוגמת נפש. בחודש מרס אשתקד עלתה חתם על קו 87 בבת-ים והתיישבה מאחורי הנהג. לדבריה, הוא צעק עליה שתעבור מקום בגלל שהדיפה ריח רע. "מרוב בושה עשיתי מה שאמר וכשהגעתי למחוז חפצי וביקשתי לרדת, הנהג המשיך בנסיעה ואפשר לי לרדת בתחנה הבאה". חתם ציינה שהמקרה גרם לה לעוגמת נפש ומבוכה.
בכתב ההגנה הציג הנהג תסריט שונה לגמרי. לטענתו, מייד כשחתם ישבה מאחוריו היא ריססה את המושב בחומר בלתי מזוהה שהדיף ריח רע וגרם לו למחנק וצריבה בעיניים. "ניסיתי לאוורר את המקום בלא הועיל ולאחר שהנוסעת ריססה שוב ביקשתי שתעזוב את המקום ותעבור לסוף האוטובוס". לדבריו, חתם ריססה גם את המושב "החדש" ומספר נוסעים ביקשו שתפסיק ותרד מהאוטובוס. כשירדה ברחוב בלפור בבת-ים קיללה אותו. הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה.
בדין בפני השופטת שלומית יעקובוביץ, הודה הנהג בויכוח עם חתם: "כשהמשכתי לנסוע אחרי שהיה לי ויכוח איתה, והעמדתי אותה לידי, שאלתי אם היא מרססת משהו מאחור כי אני לא רואה והעיניים שלי צורבות. היא אמרה שהיא לא מסריחה ואמרתי שחס וחלילה אבל הריח לא טוב וצורב בעיניים".
חתם הכחישה שריססה את האוטובוס בתרסיס מצחין. בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת את התביעה בלא חיוב בהוצאות. "לאחר שנתתי דעתי למכלול הראיות בפני ולהתרשמותי הבלתי אמצעית מעדויותיהם העובדתיות הסותרות של המעורבים, באתי לכלל דעה כי התובעת לא השכילה להוכיח תביעתה. עדותה של התובעת נותרה עדות יחידה של בעל דין ללא כל תמיכה וסיוע ולא מצאתי ליתן בה אמון מלא. עדותו של נהג האוטובוס הותירה בי רושם אמין ועל כן מקובלת עלי גרסתו לפיה לא פנה אל התובעת באופן המביש והמבזה כנטען על ידה".
