מיכל שוורץ תבעה את חברת איסתא ישראל בע"מ לאחר שביטלה טיסה לבודרום, שהוזמנה דרך אתר האינטרנט של הנתבעת, יממה טרם ההמראה, וחויבה ב-100 אחוז דמי ביטול. לדבריה, הנתבעת אפשרה לה למצוא קונים חלופיים וחזרה בה. "הנתבעת לא הסכימה להחלפה וחויבתי במחיר מלא למרות שלא השתמשתי בכרטיסים". שוורץ ביקשה את כספה בחזרה.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת שבאתר האינטרנט צוין תחת פרטי העסקה, שביטול טיסה ברגע האחרון יחייב נוסע בעלות מלאה של הכרטיס. כמו כן שהסכימה, לפנים משורת הדין, שרוכשים חלופיים ישתמשו בכרטיסים. אלא מה? שלדבריה, אותם רוכשים היו מעוניינים בארבעה כרטיסים בעוד שהביטול התייחס לשני כרטיסים בלבד והטיסה היתה מלאה. "מכאן שהקונים החלופיים לא רכשו בסופו של דבר את כרטיסי הטיסה והתובעת חויבה ב-100 אחוז מעלותם".
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, דחה השופט גד אנגל את התביעה ולא חייב את התובעת בהוצאות משפט על-מנת שלא להכביד עמה מעל הנדרש. "לאחר שקראתי את כתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את הצדדים, נראה כי דין התביעה להידחות. סעיף החיוב ב-100% מדמי כרטיס הטיסה, במקרה של ביטול הזמנה בסמוך למועד ההמראה, אכן מופיע בהסכם שנערך ונחתם בין הצדדים. יתר על כן אילו רצתה התובעת להבטיח עצמה גם במקרה של ביטול עסקה כיממה לפני המראתה, היה עליה לרכוש ביטוח מתאים ומשלא עשתה כן אין לה להלין אלא כלפי עצמה ואין באפשרותה להצביע על אשם כלשהו של הנתבעת".
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
