שוב עלייה בגובה הלהבות במאבק בין נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, ושר המשפטים, דניאל פרידמן. העימות הפעם נסב על דחיית ישיבת הוועדה למינוי שופטים שאמורה היתה להיתכנס ביום ראשון (23.3.08) לצורך בחירת שלושה שופטים חדשים לבית המשפט העליון. השר פרידמן דחה הפעם את הדיון לבקשת שלושה מחברי הוועדה, שנוכחו כי ביניש מנסה לטרפד מועמדות שופטים מבית המשפט המחוזי, שלא כיהנו כשופטים במינוי זמני בבית המשפט העליון.
העימות בין שני האישים בא-לידי ביטוי הפעם בחליפת מכתבים, שהועברו מיוזמתם לתקשורת. המדובר בהתנהלות חריגה, שלא איפיינה שרים/נשיאים קודמים.
גורם "נזק משמעותי"
ביניש שיגרה (יום ג', 25.3.08) מכתב פרידמן, ובו היא מאשימה אותו בדחיית מועד כינוס הוועדה ובכך שהוא גורם ל"נזק משמעותי" ליישום התוכנית השנתית של בית המשפט העליון.
במכתבה היא טוענת כי "בית המשפט העליון פועל על-פי תוכנית עבודה שנתית ומועדי הדיונים בפני בית המשפט נקבעים לרוב מספר חודשים מראש. תוכנית העבודה של בית המשפט העליון לשנת 2008 התבססה על מינוי צפוי של שופטים נוספים, והיא נועדה ליתן מענה לא רק לתיקים חדשים שיוגשו במהלך השנה הנוכחית, אלא גם לזירוז שמיעתם של תיקים שהצטברו במלאי בית המשפט העליון בשנים האחרונות, בין היתר בשל אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים ודחיות חוזרות ונשנות של בחירת שופטים לבית משפט זה".
גל ביטולי דיונים
ביניש הוסיפה כי החלטת פרידמן לדחות את ישיבת הוועדה "מעמידה בספק את יכולתו של בית המשפט העליון לקיים את תוכנית העבודה לשנת 2008 ואת הדיונים שנקבעו על פיה. נכון לעת הזו, אי-כינוס הוועדה ואי בחירתם של שופטים נוספים, יביאו לביטולם של 1.9 - 2.4 הרכבים (בממוצע) לשבוע עד לאמצע יולי 2008, כלומר בין 27-34 הרכבים בהם צפויים היו להישמע בין 270-340 תיקים. לבד מעצם ביטול הדיונים שנקבעו, צפוי הדבר לגרום לגל של ביטולי דיונים שנקבעו גם במחצית השנייה של שנת 2008 ובתחילת 2009 (בשל הצורך למצוא מקום דיון לתיקים שבוטלו). בסופו של יום, אי כינוס הוועדה ואי מינוי של לפחות שני שופטים, יוביל להתארכות ההמתנה לדיון בפני בית המשפט העליון ולעיכוב במתן פסקי דין".
ביניש הבטיחה כי השופטים "ימשיכו ויעשו כל מאמץ - כפי שנעשה גם בשנים האחרונות - למנוע ביטולי תיקים בשל אי מינוי שופטים". אך לדבריה המשמעות היא "כי השופטים יקבלו על עצמם תוספת הרכבים וכתיבה על חשבון זמן שלא ניתן להם. עם זאת, ספק אם נצליח לקיים את תוכנית העבודה ולמנוע ביטולים. בשים לב לנזק הממושך שכבר נגרם עקב הדחיות החוזרות ונשנות בכינוס הוועדה והיעדר מועד לכינוס בזמן הקרוב של הוועדה לבחירת שופטים לבית המשפט העליון, הנזק הצפוי הוא משמעותי".
פרידמן, לביניש: המצב כיום טוב יותר, בזכות המינויים
פרידמן, בתגובה, דוחה את האשמותיה של ביניש ואומר כי דווקא היא זו שביקשה שוב ושוב לדחות את ישיבות הוועדה. "הישיבה הראשונה למינוי שופטים לעליון הייתה קבועה למיטב זכרוני למרץ 2007, קצת למעלה מחודש לאחר כניסתי לתפקיד. את ביקשת לדחות ישיבה זו והצטרפתי לבקשתך והישיבה נדחתה ללא תאריך. לאחר מכן, כאשר שוחחתי איתך על מועדים לבחירת שופטים לבית המשפט העליון, ביקשת ממני שהישיבה תקבע רק בחודש אוגוסט 2007. התוצאה המעשית של קבלת בקשה זו הייתה שהישיבה לא הייתה מתקיימת לפני חודש אוקטובר, שכן שאין אפשרות מעשית לתאם בין חברי הוועדה תאריך לחודשים אוגוסט-ספטמבר".
ועוד: את היא זו שלא הייתה מוטרדת מדחייה של "למעלה מחצי שנה במינוי שופטים לבית המשפט העליון ואף לא מן העובדה שבית המשפט העליון יפעל עם עשרה שופטים בלבד במינוי מלא (ושני שופטים במינוי בפועל)", מוסיף פרידמן. לדבריו, בעיניו המצב לא היה רצוי והוא זה שעמד על כך "שתיקבענה ישיבות במועדים מוקדמים יותר, שבהן אכן נבחרו שני שופטים נוספים (חנן מלצר ויורם דנציגר). זהו איפה שיפור משמעותי ביותר בהשוואה למצב שהיה עם כניסתי לתפקיד".
לא חפצתי להשיב פניך ריקם
פרידמן מציין עוד, כי לאחר מכן נקבע המועד של 25.10.07 שנועד לבחירת שופטים מקרב השופטים המחוזיים והן לבחירת מועמד מקרב האקדמיה. "שוב ביקשת ממני לדחות את הישיבה. במכתבי אלייך מיום 8.10.07 שבו פירטתי את עיקרי ההשתלשלות הנוגעת לבחירת שופטים לבית המשפט העליון, ציינתי לגבי דחיית ישיבה זו: 'לא שוכנעתי בצורך לדחות את הישיבה אולם לא חפצתי להשיב את פניך ריקם והסכמתי לדחייה של כחודשיים, ובלבד שימצא במסגרת זו, תאריך לקיום הישיבה, ואכן בסופו של דבר נקבע התאריך 23 לדצמבר 2007'".
פרידמן מוסיף כי הוא ציין שראוי לבחור בהקדם מועמדים מקרב שופטי המחוזי לבית המשפט העליון, ואף הזכיר כי היה מעוניין בכך עוד בישיבות הקודמות שהתקיימו לפני הפגרה. אולם לדבריו "הדבר נמנע עקב כך שבית המשפט העליון מבקש להציב כהונה בפועל כתנאי למינוי לעליון". פרידמן מדגיש כי למיטב זכרונו "הישיבה שנקבעה ליום 23.12.07 נדחתה אף היא, לפי בקשת ביניש".
אין יסוד לטרוניות
שר המשפטים דוחה במכתבו את טענותיה של ביניש בנוגע לגרימת סחבת עקב אי-מינויים של השופטים החדשים, ומזכיר לה כי במכתבה אליו מיום 19.3.08 היא זו "שביקשה לשכנע כי עיקר התרומה להפחתת מלאי התיקים בבית המשפט העליון נובעת מהשופטים הוותיקים ולאו-דווקא מהתוספת של שני השופטים במינוי מלא שמונו לאחרונה".
במכתבו מדגיש פרידמן כי המצב כיום בבית המשפט העליון טוב מבעבר. הוא מציין כי הסכים להעביר מבג"צ לבתי המשפט המנהליים מאות תיקים בנושאי אזרחות. בסיכום דבריו מדגיש פרידמן כי אינו רואה יסוד לטרוניה מצד הנשיאה ביניש על הדחייה הנוכחית.
מכתב שני מפרידמן לביניש
שעות ספורות לאחר ששוגר המכתב הנ"ל, שיגר פרידמן אל ביניש מכתב נוסף. במכתב זה הוא מאשים את ביניש בהתנהלות קלוקלת - בעצם העברת המכתב הראשון ששיגרה אל התקשורת - וכן במוסר כפול. הנה נוסחו המלא של המכתב, כלשונו (ציטוט):
המשפט הראשון במכתבך מהיום איננו מובן לי. צריך היה להיות ברור לך שעדיין לא היה סיפק בידי לקבוע ישיבה נוספת לבחירת שופטים לבית המשפט העליון, אך מדרך פעילותי בעבר יכולת להבין שישיבה כזו תיקבע בימים הקרובים ביותר.
לא היה שום דבר בלתי נאות בדחיית הישיבה והדברים בוודאי כך נוכח הרקע. בנוסף לכך, הרצון לגבש הסכמה רחבה מעוגן היטב במסורת עבודתה של ועדת המינויים, בוודאי כאשר מדובר במינויים לבית המשפט העליון, ולדעתי רצון זה משותף למרבית חברי הוועדה. מסתבר גם שדחיית ישיבה לבקשתך היא "נאותה" אך כאשר הדחייה איננה לבקשתך היא הופכת "בלתי נאותה".
המצער בפרשה זו ובשורה של פרשות קודמות, הוא משלוח מכתבים מסוג זה (הנושאים מדי פעם את הכותרת "אישי") על-ידך, בנסיבות שברור שיפורסמו בתקשורת, ולאמיתו של דבר מתפרסמים בו-זמנית בתקשורת, ואף ארע שדבר המכתב נודע לי תחילה מתוך התקשורת ורק לאחר מכן הגיע לידי.
התנהלות זו מחייבת תגובה שאף היא בסופו של דבר מתפרסמת בתקשורת. חוששני שדרך פעולה זו איננה ראויה ובסופו של דבר היא גורמת נזק לבית המשפט העליון ולכל המערכת. על כך אני מצר מאוד. אינני זוכר שבעבר התפרסמו בתקשורת מכתבים של נשיא בית המשפט העליון לשר המשפטים, למרות חילוקי דעות קשים שהיו לא פעם בעבר.
במקרה זה, כמו גם במקרים קודמים, מוטב היה, במקום לשלוח מכתב שיפורסם בתקשורת, לברר את העניין בשיחה אתי.
עד כאן מכתבו של פרידמן, שהועבר אף הוא לתקשורת בעקבות מכתבה הפומבי של ביניש.