|
למנוע התחככויות. מופז
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון בשבתו כבית דין לצדק שלח את שר התחבורה שאול מופז למנות נשים לוועדה שהוקמה במשרדו לבדיקת נושא קווי המהדרין. מדובר בוועדה שאמורה לבחון את הקווים הללו, כ-90 במספר, שבהם מונהגת הפרדה בין נשים לגברים ולהסדיר את אופן הפעלתם. כיום בתוך שבעה חברי ועדה מכהנת אישה אחת, עו"ד עדה וויס.
ועדת קווי המהדרין הוקמה על-רקע עתירה של מס' נשים, בהן הסופרת נעמי רגן והתנועה הרפורמית, נגד ההפעלה הבלתי חוקית, לטענתן, של הקווים שבהם מופעלת הפרדה בין גברים ונשים. בין היתר טענו העותרות כי ההפרדה באוטובוסים נכפית על נשים תוך פגיעה בהן לכאורה. בין היתר טענו כי נמנעה עלייתן לאוטובוס של נשים לבושות מכנסיים וחולצות קצרות וכי במספר מקרים נשים נדרשו לעבור לאזור האחורי באוטובוס בניגוד לרצונן. העותרות ביקשו באמצעות באות כוחן עוה"ד עינת הורביץ ואורלי ארז-לחובסקי להורות למשרד התחבורה לבחון את צרכי הציבור החרדי בנוגע לקווי מהדרין ולגבש נוהלי הפעלה, כולל סימונם של האוטובוסים והפעלת פיקוח ובקרה בקווים אלו בכל הנוגע למפעילי הקווים, הנהגים והנוסעים.
המדינה הביעה התנגדות לדרישת העותרות להפסיק את קווי ההפרדה "הוולונטריים". באי-כוחה, עוה"ד דנה בריקסמן ואיתי רביד, טענו כי "התרת הסדרי הפרדה וולונטריים, היא הדרך הראויה להתחשב באורח החיים של חברי הקהילה החרדית וברגשותיהם, שכן היא מאפשרת להם לקיים ערכים הלכתיים של צניעות הכוללים איסור התערבות בי המינים (שהרי נסיעה באוטובוס מביאה להתחככויות פיזיות אסורות לפי הציווי ההלכתי) ואיסור הסתכלות של גברים לעבר הנשים, וזאת מבלי לפגוע בזכויותיהן של נשים. נציין כי גם האופן שבו מבוצעת ההפרדה האמורה, כך שהנהג מאפשר לנוסעות לעלות לאוטובוס מאחור, הינו חוקי מאחר שהוא תואם את תקנות התעבורה לפיה הנהג והכרטיסן רשאים להתיר כניסה לאוטובוס גם מן הדלת האחורית".
עוד טענו כי "הסדרי הפרדה וולונטריים מסוג זה אינם פוגעים בזכויותיהן של נשים כיוון שהם מותירים בידיהן את הבחירה האם לעלות לאוטובוס בדלת האחורית ולהתיישב מאחור או לעלות בדלת הקדמית ולשבת בקדמת האוטובוס היה והן רוצות בכך... אין אנו מתעלמים מכך שנשים שיבחרו לשבת בקדמת האוטובוס עשויות לחוש אי נוחות מסויימת ואף להיפגע מכך. אולם תחושות מעין אלה, אינן עולות כדי פגיעה בזכות חוקית ואין למדינה כל סמכות או דרך למנען. זאת להבדיל מהטרדות של ממש או פגיעה בלתי חוקית אחרת שבהן נכון משרד התחבורה לטפל במלוא החומרה".
עמדת משרד התחבורה היתה כאמור, כי אין לבטל את הסדרי ההפרדה וולונטריים בקווים לציבור החרדי "רק בשל מספר ניסיונות לכפות את ההסדר על נוסעים". אלא, "להותיר את הקווים הייעודיים על ההסדרים הוולונטריים הקיימים בהם - על כנם. ובמקביל יש לפעול אל מול משרד התחבורה בנסיבות בהן לשיטת מאן דהוא מופרים הכללים החלים על נסיעות בתחבורה ציבורית, כאשר משרד התחבורה מצידו מתחייב לפעול כמיטב יכולתו, בהתאם לכלים שברשותו לטפל בכל תלונה שתוגש לידיו".
כאמור, בהחלטה (יום ד', 27.3.08) בירכו השופטים אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן ויורם דנציגר על הקמת הוועדה על-ידי סגן ראש הממשלה ושר התחבורה שאול מופז. הם ביקשו ממנו לשקול את משאלת העותרים "להרחבה מסוימת של ההרכב באופן שיגוון את הוועדה במישור המקצועי ובתחום הייצוג הנשי".
על פני הדברים, כתב השופט רובינשטיין, "הואיל ומדובר בנושא שהבטיו מטבע הדברים אינם תחבורתיים בלבד, יוכל השר לשקול אם לבקש מהיועץ המשפטי לממשלה כי נציג/ה בכיר/ה שלו יטלו חלק בדיונים. שנית, מטבעו הספציפי של הנושא שיש בו ענין הכרוך בנשים ללא צורך להכביר מילים. נציע לשר לשקול גם ענין זה, על-ידי תוספת משמעותית של ייצוג נשי ברוח המוצע (כגון משרד התחבורה או ממשרדים אחרים, ואף כאן משרד המשפטים עשוי להיות רלוונטי). חזקה על השר כי מתוך ההיבטים הציבוריים הכרוכים בנושא יתן דעתו לאמור בפתיחות".
השופטים הדגישו, כי על הוועדה להזמין את הציבור המעונין להגיש לפניה את עמדותיו "ולשקול כיצד לממש את משאלות הטיעון". המדינה התבקשה להגיב לסוגיית הרכב ועדת קווי המהדרין בתוך 15 יום.