מוחמד שושה מערוף תבע את חברת החשמל בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שהפסקות חשמל יזומות וקצרות ("פעולות מיתוג") שרפו שני מכשירי החשמל בחנותו. מכתב התביעה עלה שבחודש נובמבר 2006, אירעה הפרעת מתח גבוה בביתר עלית וחברת החשמל ניתקה וחיברה את הזרם מספר פעמים. כתוצאה מכך מכשיר פקס וקופה רושמת ניזוקו כליל. התובע ביקש פיצוי כספי עבור המכשירים שהסתכם ב-4,350 שקל בתוספת עוגמת נפש והוצאות.
בכתב ההגנה הכחישה חברת החשמל שהמכשירים ניזוקו כתוצאה מהפסקות חשמל. לדבריה, באזור החנות נעשו פעולות מיתוג ברשת החשמל שאין בהן כדי לגרום לנזק מהותי והן דומות להפסקות חשמל שנגרמות משריפת נתיך, עומס יתר וכד'. "פעולות מיתוג הן חלק מהמציאות היומיומית הנהוגה על-ידי כל חברות החשמל בעולם ובלעדיהן לא ניתן לקיים אספקה שוטפת של חשמל". כמו כן שפעלה כדין ובהתאם לחוק החשמל ולספר אמות המידה שהוציאה מכוח סמכות שהוענקה לה בחוק. חברת החשמל ביקשה לדחות את התביעה.
בפסק דין ארוך ומפורט, בן ארבעה עמודים, שניתן בשבוע שעבר, קיבל השופט אברהם טננבוים, את התביעה וחייב את חברת החשמל לשלם לתובע 4,350 שקל עבור הנזק הממוני בתוספת 2,500 שקל הוצאות לעו"ד ועוגמת נפש.
לדברי השופט, פעולות המיתוג היו רצוניות ועל חברת החשמל היה לקחת בחשבון שיתכן ויגרמו לנזק. השופט קרא בעיון את ספר אמות המידה ומתח ביקורת על שפתו שאינה ברורה וכך גם נהלי הפיצוי. מה דינו של נזק שלא הופיע בקריטריונים שבעטים מפוצה הצרכן? שאל השופט, והשיב שיש לפרש את ההליך נגד הגוף החזק, קרי חברת החשמל.
"הרשות הוציאה את ספר אמות המידה מכוח סמכותה שהוקנתה לה בחוק משק החשמל. ספר אמות המידה הינו מקבץ של כללים, הוראות ונהלים אשר קובעים בין היתר את רמת טיב ואיכות השירות הניתן ע"י בעל רישיון ספק שירות חיוני. עקרונית ניתן לראות בספר אמות המידה מעין חקיקת משנה, תקנות אותן אישר השר. עיינתי בספר אמות המידה וצר לי לומר כי שפתו אינה ברורה. האזרח הפשוט, על-פי רוב, הינו הדיוט, בכל הקשור למונחים מתחום החשמל. אם המטרה שעמדה לנגד הרשות, בפרסומו של הספר היתה להבהיר לציבור הלקוחות כללים ונהלים בשורותיה, הרי שמטרה זו כשלה בלשון המעטה. מן הראוי היה שאמות המידה הללו יפורשו באופן ברור וחד-משמעי, כך שאדם מן היישוב יבינם".
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
