יש חיים אחרי הקוקו

הרב אמנון יצחק וקוּקוּ לא הולכים ביחד. גדול המחזירים בתשובה רואה בכך איסור תורה ומפעיל לחץ מסיבי על משתתפים עוטי הצמה המשתלשלת להסיר אותה. עד כדי כך להוט הרב לקצץ את הגידול העודף שלטובת העניין הוא מחזיק מספריים צמודות.

השיא היה לפני כשבועיים. חיים מנצור, צעיר שהגיע להרצאה נשא בתואר ה"מפוקפק" של בעל הקוקו הארוך ביותר שנכנס אי פעם להרצאה. אפילו הוא לא הצליח לעמוד בפניו של הרב בג'לבייה ובסוף ההרצאה יצא בלי הקוקו, אבל עם כיפה וציצית.

ראשון לציון. חיים ניסה לטעון טיעונים שונים בזכות השארת הקוקו, אך עד מהרה נותר ללא אויר. הוא קם והתלונן בהפגנתיות בפני הרב על כי אינו מצליח שלא להסתכל על בנות, ותוך כדי הצגת הבעיה ב'סחבקיות' משך קדימה את הקוקו שלו, שכפי התיאור בביטאון ארגון "שופר" של הרב אמנון יצחק, "למרות מימדי חזהו השתלשל עד הרבה מתחת ללבו".

הרב: "אתה צריך להתחתן".
[מחיאות כפים]

הרב: "מה שקורה לך, זה לא בסדר".
הצעיר: "אני יודע. לכן באתי לכאן".
הרב: "הקוקו הוא הבעיה שלך".
הצעיר: "לא. זה לא קשור לקוקו".
הרב: "ואני אומר לך שהקוקו הוא שורש הבעיה שלך. גם הנשימות שלך... אתה 'מתנפח', חביבי, שחבל על הזמן".
[צחוק בקהל]

הצעיר (מתעקש): "זה לא קשור לקוקו בכלל. זה משהו יותר פנימי בי".
הרב: "זה קשור לקוקו, כי שמתי לב שתוך כדי דבור איתי העברת אותו קדימה בלי שאני ארגיש".
הצעיר: "הנה אני מעביר אותו בחזרה אחורה".
[לוקח את הקוקו השזור היטב, ומבלי משים מעבירו לכתף השנייה ושוב הוא קדימה...]

הרב: "אתה צריך להחליט. אם אתה רוצה להתחתן תהיה רציני, תחליט לבנות בית וקודם כל תוריד את הקוקו... אחר כך תקנה לך בית בקומה גבוהה כדי שעד שתמצא את עצמך שוב ברחוב, יקח לך זמן"...
[צחוק רועם בקהל]

הרב: "אתה צריך להקפיד יותר על 'שמירת העיניים'".
הצעיר: "אבל זה קשה"...
הרב: "קודם כל אל תסתובב ברחוב. תתחיל להסתובב ב...בית המדרש".
הצעיר: "מה, אני אבוא לבית מדרש ככה עם קוקו"?
הרב: "מה פתאום? בשביל זה אני אוריד לך אותו".
[מחיאות כפים סוערות]

הרב: "כשהחבר'ה שלך אמרו שאתה תבוא אלי ואני אפתור לך את הכל, לזה הם התכוונו"...
הצעיר: "מה פתאום?! הם התכוונו שתפתור לי את הבעיות בפנים לא בחוץ"...
הרב: "מי אמר לך? הכל מתחיל מבחוץ. אדם נפעל מהחיצוניות פנימה. אתה לא מגדל את הקוקו סתם, כמו שאתה לא הולך להתאמן במכון כושר סתם. הכל חיצוני, אבל מוכיח על הפנימי. אם היית חזק מבפנים, לא היית צריך להתנפח ולא היית צריך קוקו".
הצעיר: "הרב, אם תסדר אותי מבפנים זה יהיה יותר חזק"...
הרב: "לא. אם אני איישר אותך מבחוץ, אתה תהיה בסדר מבפנים".
[דריכות בקהל]

הרב: "מה אתה אומר"?
הצעיר: "אין מצב...עשר שנים אני מגדל אותו"
הרב: "מה חשבת, שתישאר איתו עד גיל 70"?
הרב: "אתה חושב שיש איזושהי אישה שתסכים להיכנס לחופה עם מישהו שיש לו קוקו יותר ארוך משלה? בסוף לא יידעו מי הגבר".
הרב: "אם אתה גבר, תוריד את הקוקו".
הצעיר: "לא יכול, לא יכול...אני מחובר אליו".
הרב: "בטח שאתה מחובר אליו...אני רוצה לנתק אותו ושתהיה מחובר רק לקדוש ברוך הוא. תשים ציצית".
הצעיר: "אני שם ציצית. אני מניח תפילין כל יום. אני שומר שבת...שלוש שנים אני כבר שומר שבת".
[מחיאות כפיים]

הרב: "ברוך השם. אבל אני יודע מה הקוקו עושה לבן אדם. זה עושה 'בלבלה'...אם אתה מוריד אותו העיניים שלך, יראו פחות".
הצעיר: "לא יכול".
הרב: "אתה לא צריך לעשות כלום, אני אוריד".
[רעמי צחוק]

הרב: "אתה לא מאמין שאני יכול לעשות את זה? הנה, הבאתי מספרים"!
[מציג מספרים ענקיות והקהל מוחא כפיים].

הרב: "אתה רוצה שאני אראה לך קלטת על קוקו? קוקו מביא קוקו.
הצעיר: "זה לא יעזור. אני מחובר לזה".
הרב: "אני אראה לך מישהו שהיה יותר גבוה ממך ובלונדיני שהוריד את הקוקו והיום הוא בן ישיבה לתפארת".
הצעיר: "גם אני בלונדיני".
הרב (בזלזול): "לא, אצלך זה מה...שמש. הוא גם לא רצה להוריד את הקוקו ותראה מה נהיה איתו בסוף. מה השם שלך"?
הצעיר: "חיים".
הרב: "והמשפחה"?
חיים: "מנצור".
הרב: "מנצור, זה שם של מקובלים וחיים זה עץ חיים. שניהם ביחד ח"ם"...
חיים: "גם לשמשון הגיבור היה קוקו וגם לאבשלום".
הרב: "אבל אתה יודע מה קרה בסוף עם שמשון הגבור? הוציאו לו את העינים כי היו לו, כמו לך, עיניים גדולות ואת אבשלום תלו בשערו בגלל הקוקו".
חיים: "אבל גם לרבנים היה קוקו. אני מכיר רב שהיה קושר את השיער שלו כשהיה לומד תורה".
הרב: "אם תהיה כמו ה'רוגוצ'ובר' זה בסדר. אתה יודע למה היה לו שיער? - בשביל לקשור אותו שלא יירדם. אם תגדל שיער בשביל ללמוד, אני גם אוסיף לך שיער".
חיים: "אז אני אתחיל ללמוד עם הקוקו".
הרב: "עוד לא למדת שעתיים ואתה כבר רוצה קוקו?... חוץ מזה, עד שתדע ללמוד, זה יגדל לך שוב"...

הרב: "אנחנו נראה עכשיו לך ולקהל את הקלטת על קוקו מביא קוקו, בינתיים שב ותרגיש את הקוקו שלך בפעם האחרונה. תיפרד ממנו לאט-לאט".
חיים: "אין סיכוי"...

[בשלב זה הוקרנה באולם קלטת באורך 25 דקות. נראה בה בחור עם קוקו שהציג את עצמו כשומר שבת, ציצית ותפילין. בסיום ההקרנה קם חיים, ניגב את זיעתו וביקש לדעת "מה הפשע בלגדל קוקו"]

הרב: "ברמב"ם בהלכות עבודה זרה פרק י"א כתוב שזהו מעשה גויים ולא של יהודים".
חיים: עד שאני בא לשיעור תורה, משקיע, עושה צמה. אתה רוצה להוריד לי אותה ככה?
הרב: "תראה, אני גם חוסך לך בזה שמפו. ואם תתן את הכסף הזה לצדקה, יהיו לך זכויות רבות. צדקה מצילה ממות והקוקו לא".

חיים השתכנע, התזמורת פוצחת בנגינה ומלוה אותו בנגינה אל הבמה והקהל נעמד ומריע. הרב מקדם אותו במחיאות כפים ובפנים שוחקות. חיבוק עם הרב, וכבר חיים מסתובב כשעורפו אל הרב. הוא לופת את פניו בין שתי ידיו בהתרגשות, והרב גוזז את הקוקו וץחץ הצמה הארוכה מניח כיפה לראשו של חיים, ומכבד אות גם בציצית.

"מי שברך... ה' יזַכה אותו לבנות בית נאמן מהרה עם אשת חיל ושעיניו יהיו ממוקדות בגמרא, אמן".