משפט קצב: אלו מסמכים מבקשת ההגנה?

בבית משפט השלום בירושלים ייפתח (יום ג', 8.4.08) באופן רשמי משפטו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב המואשם בעבירות של מעשה מגונה תחת לחץ והטרדה מינית של שתי מתלוננות. לכאורה, על-פי הסדר הטיעון בין קצב לבין היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, אמורים השופטים להקריא בפני קצב את כתב האישום המתוקן, וקצב מצדו אמור להשיב לכתב האישום, קרי להודות. אך לפי שעה לא ברור מה יתרחש בפועל באולם הדיונים, שכן עד עתה לא יושבה המחלוקת בין ההגנה לתביעה בסוגיית מסמכי החקירה.

ההגנה טענה וממשיכה לטעון, כי קצב לא קיבל כדין את כל מסמכי החקירה בעניינו. פרקליטיו של קצב, עוה"ד ציון אמיר, אביגדור פלדמן ואברהם לביא, הגישו בקשה לקבל את המסמכים ואף טענו בדיון בבקשה, כי לא ניתן יהיה לפתוח את המשפט ללא קבלתם. בית המשפט דחה (יום ב', 7.4.08) את בקשת הפרקליטים לדחות את מעמד הקראת כתב האישום עד להכרעה בסוגיית המסמכים, והורה לקצב להתייצב למשפטו במועד. הפרקליטים הודיעו כי במצב זה קצב לא יכול להשיב לכתב האישום.

מעורבות "גורמים חיצוניים"

באלו מסמכים מדובר? מהדיון שהתקיים בסוגיית המסמכים טענו פרקליטיו של קצב כי מדובר בין היתר ב"האזנות סתר שעורך דין זילבר הודיע לגבי מתלוננת א' מבית הנשיא. ביום 30.4.07 עורכת הדין באורמהורן שלחה תשובה כי החומר המבוקש אינו נכלל בחומר הראיות 'העיקרי', כך מגדירה אותו במרכאות, הנחוץ לקראת השימוע. היינו שכאן נכלל חומר שהיה ידוע לפרקליטות כבר אז שלא נמסר לנו אז וגם לא היום".

עוד נטען כי הפרקליטות מסרבת למסור מסמכים המעידים על "מעורבות גורמים חיצוניים", כגון פוליטיקאים, עיתונאים ויחצ"נים, בתלונותיהן של מתלוננת א' מבית הנשיא וא' ממשרד התיירות. מדובר לטענתם במפגשים, שיחות, שיחות טלפון ומשלוחי SMS, בין היתר כאלו שקיימה, לטענתם, ח"כ שלי יחימוביץ' עם מתלוננת א' מבית הנשיא. לטענת הפרקליטים, מדובר במסמכים על מפגשים לכאורה של ח"כ יחימוביץ' עם "עד מרכזי בפרשה בשם ירון ארמוזה". ארמוזה, לטענתם, הוא חבר מפלגת העבודה, ו"חבר קרוב של א' ממשרד התיירות". יתירה מכך, המסמכים יכולים, לטענתם, לשפוך אור על אופן התפתחות החקירה עם א' ממשרד התיירות. כיצד התפתחה לטענתם החקירה מ"לא היה אונס, היא לא הזכירה את זה, אחר כך היו שני מקרי אונס".

דעתם של "החולקים"

עוד דורשים הפרקליטים לקבל לידיהם את חוות הדעת "החולקות" על ההחלטה להגיש כתב אישום נגד קצב. מדובר בחוות דעת של פרקליט מחוז ירושלים עו"ד אברבנאל וראש ענף התביעות אפרת ברזילי, וכן חוות דעת של רונית עמיאל. עו"ד אמיר טען כי לא דעתו של עו"ד אברבנאל מפרקליטות המחוז היא החשובה, אלא "הנימוקים שמתבססים על חומר הראיות שכנראה לא נמסר להגנה ולכן בנסיבות המיוחדות האלה חוות דעת הן לא רק מסמך ציבורי בעל ערך שצריך לצאת החוצה אלא גם מסמך שנכנס להגדרה הרחבה של חומר החקירה".

עוד התייחסו פרקליטיו לחומר הרפואי לגבי א' ממשרד התיירות אשר הגישה לבית המשפט "הצהרת נפגע", ואשר לגביו הם מבקשים לזמנה לחקירה. בין היתר טען אמיר כי יש לבדוק את תיקה הרפואי של המתלוננת דבר שלא נעשה.

האם נחקרה תלונת כזב?

אמיר הוסיף כי יש לחייב את הפרקליטות לבדוק אם התקיימה חקירה בנוגע "להצתת הבית של א' ממשרד התיירות... אנו יודעים, ויש יסוד לסברה שביתה הוצת ביום שעזבה את הבית והסתיימה השכירות בנסיבות שמעוררות חשד כבד". כמו כן "האם נבדקה אפשרות שכבר בעבר נמסרה תלונת כזב על ידה... בנושא הטרדה מינית ומה עלה בגורל הדבר הזה, אם מדובר במשהו סדרתי".

אין כוונת ההגנה "לשגע" את המערכת, טען אמיר, "חזקה עלינו שהתנהלו העניינים בתום לב, אך לא יהיה אדם אחד שיחלוק על כך שאם התגלתה בטעות או נסתרה מעיני המחליטים ראיה שיש לה השלכה... היינו תנו לנו להחליט במו שכלנו, להעביר אותם דרך מסרקות הבדיקה שלנו ונסנן מה שצריך ונובא להחלטות. אין התנגשות בין שני הדברים, לא ההסדר ולא זה. זה דברים שהולכים במקביל וזה מה שאנו צריכים לקבל כדי להפיס את דעתו של הלקוח, במקרה הנשיא השמיני, זה לא סוד ששנתו של קצב נודדת מזה עשרים חודשים וגם שנתנו. קורה שאנשים מודים במה שלא עשו".

הקלון - שאלה פתוחה

עו"ד פלדמן טען עוד כי הסדר טיעון הוא חוזה "אילו היינו יודעים שבחומר החקירה שלא נמסר יש אלמנט משמעותי שמשליך על אמרותיה אל א' האחת, שהיא עכשיו הרלוונטית לכתב האישום בהחלט נבוא ונאמר זהו הסדר טיעון שמבוסס על טעות... אין זה אומר שאם עשית הסדר וטיעון אתה לא זכאי מלוא כל חומר החקירה". הוא הוסיף כי נותרו "שאלות פתוחות" כ"נגזרת של חומר החקירה, למשל ענין הקלון. אני לא מבין מדוע אנו צריכים להצטדק ולהסביר כך או או אחרת שהדרישה היא בסיסית לקבלת חומר החקירה. נכון זה אחרי הסדר שאליו הגיעו לפני שהוגש כתב אישום. זה אלף בית. למה אני צריך לעשות ספקולציות אם יש מסמך כזה אני אחשוב כך או אחרת אולי יש לו השלכה על הקלון או העונש, אבל בית המשפט יהיה כפוף להסדר מבחינת העונש. כל העקרון של סעיף 74 שאני לא אצטרך לעשות חשבונות כאלה, נועד להקנות שקיפות מלאה לחקירה לעזרתו של הנאשם וזה זכותו. גם אם הוא עושה הסדר הוא רוצה לדעת מה היה בחקירה".