בית המשפט: שכר טרחת עורך הדין מופרז

עו"ד אברהם ציון תבע את מלכה וירון טביב בבית משפט השלום בתל-אביב בסכום של 102,930 שקל בגין שכר טרחה שלא שולם.

מכתב התביעה עלה שבשנת 2001, העניק עו"ד ציון לנתבעים שירותים משפטיים מול עיריית תל-אביב, הקשורים במתן היתר בניה לדירת מגורים שבבעלותם. לדבריו, הנתבעים חתמו על הסכם שכר טרחה, בו צוין, בין היתר, שישלמו 533 שקלים לשעה בתוספת מע"מ והסכום יעודכן אחת לשלושה חודשים.

"הובהר לנתבעים ששכר הטרחה ישולם לפי שעות עבודה המבוצעות על ידי או על ידי מי ממשרדי. כמו כן ששכר הטרחה אינו מותנה בתוצאות המשפט ואין הכרח שתהיה פרופורציה בין נפח התיק לגובה שכר הטרחה". לדבריו, חרף הישגיו המשפטיים והשקעתו הרבה לא שילמו הנתבעים את מלוא שכר הטרחה ובניגוד להסכם. התובעים לא שילמו חשבון מס' 8 בסך של 12,711 שקל למרות שהתחייבו לשלמו בתוך זמן קצר.

בחודש אוקטובר 2003, שלח עו"ד ציון לנתבעים דרישה לשלם חשבון בסך 85,881 שקל בגין הכנת בקשה ליועץ המשפטי לממשלה. לאחר שסירבו לשלם, ובצר לו, הגיש את התביעה.

הנתבעים הגישו תביעה שכנגד על סך 60,000 שקל במסגרתה ביקשו החזר שכר טרחה מסך 160,000 שקל ששולם על ידם. לטענתם, עו"ד ציון גבה שכר טרחה מופרז ולא מוצדק וניהל הליכי סרק. "התובע פעל לפי ראות עיניו מבלי להתחשב במהות התיק, בעלותו הכוללת ובמצבה הכלכלי של משפחתי. הא ניפח את היקף שעות העבודה עליהן לא ידעתי ויכול היה לרשום כל שרצה והאמנתי לו ושילמתי. כמו כן חייב אותי בשעות אינספור על פעולות פשוטות והוצאות מכתבים". לדברי הנתבעים, יש להעריך את עבודתו בסך של 100,000 שקל ועליו להשיב את היתרה.

בעדותו בפני השופטת חנה ינון, טען עו"ד ציון שהנתבעים שילמו את חשבון שכר הטרחה במשך שלוש שנים וכעבור זמן מה החלו להתחמק וניתקו עמו מגע למרות שקיבלו מכתבי דרישה לתשלום החוב. בחקירת הנגדית העיד שהתובעים היו מעורבים בכמות העבודה שלא היתה ידועה לו במדויק. "הנתבע ידע את מספר שעות העבודה פחות או יותר ואת כמות העבודה והוא גם מכיר את עבודתי". בתו של התובע, עו"ד סנונית ציון, העידה שהיתה לה היכרות מעמיקה עם תיקי הנתבעים שהיוו חלק נכבד מעבודת המשרד. כמו כן שהנתבעים היו מעורבים בכל הליך וקיבלו העתקים מכל מסמך והעירו הערותיהם על חלקם. עו"ד אברהם ציון הוסיף שבתביעה שכנגד אין ולא כלום ומטרתה ליצור משקל שכנגד מלאכותי לתביעתו העיקרית. הוא ביקש לדחות אותה ולקבל את תביעתו.

בפסק דין שניתן בחודש שעבר חייבה השופטת חנה ינון, את הנתבעים לשלם לעו"ד ציון סך של 13,325 שקל עבור 25 שעות עבודה בתוספת 12,781 שקל דמי חשבון מספר 8. התביעה שכנגד נדחתה. השופטת ינון התרשמה שעו"ד ציון הקדיש שעות עבודה מרובות להכנת הבקשה ליועץ המשפטי, אולם לדבריה, היה עליו לעדכן את הנתבעים שעבודתו תהיה בשכר של 85,000 שקל, "המהווה סכום אדיר ויוצא דופן לכל הדעות, בנסיבות העניין הספציפי שבפנינו".

לדבריה, יש לקבל את גרסת הנתבעים כהגיונית ומשכנעת שבעת החתימה על הסכם שכר הטרחה סברו כי מדובר בכ 20 שעות עבודה ועל כן הסכימו לסכום של 533 שקל לשעה. "התרשמותי הינה כי לא ציפו שישלמו לתובע סכום כולל המתקרב ל-270,000 שקל אשר הינו סכום אסטרונומי, לכל הדעות, אף בהתחשב בעלות שיפוץ הדירה, הרחבתה והשבחתה, כגרסת התובע אשר היתה פרי טיפולו המשפטי. כן יודגש שסך כל השעות שדיווח התובע עומד על סך של 122.5 שעות, מנין שעות אדיר, אשר נראה חסר סבירות אף בהתחשב בהיקף העבודה המסוימת שביצע".