לוסי כהן תבעה את מרים ומשה טלבי בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה בגין נזקים שגרם כלבם. מכתב התביעה עלה שהתובעת נסעה בקלנועית, ברחבי המושב בו היא מתגוררת, כשלפתע זינק עליה כלב, פגע בה וגרם להתהפכותה. כהן היתה בטוחה שמדובר בכלבם של בני הזוג טלבי והטילה עליהם אחריות לאירוע. לדבריה, הגישה תלונה במשטרה שנסגרה מחוסר עניין לציבור.
בכתב ההגנה ביקש הזוג לדחות את התביעה בטענה שלא כלבו זינק על הקלנועית. לטענת הזוג, במועד האירוע הכלב היה קשור בחצר וככל הנראה מדובר בכלב אחר שהסתובב במושב המאכלס כלבים רבים.
בדיון בפני השופט גד אנגל, אמר הנתבע: "מבחוץ שמעתי 'טלבי', יצאתי החוצה לראות מי קורא לי והתובעת שאלה אותי אם יש לי כלב. אמרתי לה שהוא קשור ולא עושה כלום ואם אני יכול לעזור לה. היא אומרת שכלב קפץ עליה אבל הכלב שלי היה קשור. אחרי זה הגיע בעלה ואמרתי לו שיראה שהכלב שלי קשור ולא עודה כלום".
עד מטעם התובעת אמר את הדברים הבאים: "ישבתי ברכב תוך כדי אני רואה קלנועית עוברת ואחריה במרחק של 20 מטר רץ כלב. הקלנועית איבדה את השליטה ונפלה שמאלה למדרכה. זה היה כלב לבן. אני לא מכיר את הכלב ולא יודע אם הוא שייך לנתבעים".
עד מטעם הנתבעים הוסיף: "ראיתי כל מה שקרה. היו מלא כלבים בחוץ. זה מושב. כלבים נכנסים ויוצאים חופשי. הכלב שלהם היה קשור ראיתי את הכלבים בחוץ, לא ראיתי מי נכנס בה. היו שם כלבים של המושב, אי אפשר לדעת מי מהם".
בפסק דין שניתן בחודש שעבר, בהעדר הצדדים, דחה השופט אנגל את התביעה ללא חיוב בהוצאות על-מנת שלא להכביד על התובעת. "באפשרות התובעת היה לגשת עם הנתבע לחצרו, לבדוק ולהיווכח אם אכן כלבו קשור, כפי שטען, אלא שהתובעת לא השכילה לעשות כן. יתכן שבחצר הנתבעים היה כלב נוסף מלבד כלבם. התובעת לא טענה ו/או העידה שביקשה מהנתבעים לראות אם הכלב אכן קשור ולפיכך אין לה אלא להלין על עצמה".
לדברי השופט, התובעת לא הוכיחה את התביעה ולא הרימה את הנטל המוטל עליה בבחינת, "המוציא מחברו עליו הראיה". כמו כן שמעדות העד מטעמה עולה שהכלב לא פגע בקלנועית, "אלא שהתובעת איבדה שליטה כפי הנראה בשל פחדה ונפלה".
