אושרה הקמת גשר מעלה המוגרבים

גשר מעלה המוגרבים שעורר בזמנו תסיסה והתנגדויות בקרב ערביי ישראל, אושר (יום ג', 20.5.08) בוועדת המשנה להתנגדויות בוועדה המחוזית בירושלים. הוועדה החליטה לתת תוקף לתוכנית להקמתו של הגשר, המהווה כניסה נוספת עבור "לא מוסלמים" להר הבית, כולל הנגשה עבור נכים.

ההחלטה על הקמת הגשר באה בעקבות התמוטטות חלק מסוללת מעלה המוגרבים בחורף 2004. הסוללה מחברת את אזור הכניסה לרחבת הכותל לשער המוגרבים. כיום העליה להר הבית נעשית באמצעות גשר עץ זמני, המהווה "מפגע חזותי" וביטחוני.

התוכנית אושרה למרות 14 התנגדויות כולל של חברי כנסת, ארכיאולוגים ואדריכלים אשר הסתייגו מהתוכנית ואף הציעו חלופות. היו גם שהציעו להחזיר את המצב לקדמותו ערב קריסת הסוללה. הוועדה קיבלה חלק מההתנגדויות בהן חיוב שימור שרידים מתקופות שונות המצויים מתחת למעלה המתוכנן. ע"פ התוכנית שאושרה, יתחיל המעלה החדש ממזרח למבנה הכניסה לרחבת הכותל ויעלה אל שער המגורבים בתוואי ההסטורי לגשר המוגרבים. הגשר, באורך 95 מטרים, ילווה את שיפוע המעלה והוא "ירחף" מעל הממצאים מתקופות ומתרבויות שונות שמתחתיו. ממצאים אלה ישומרו ויוכשרו כחלק מהגן הארכיאולוגי. המחיר לתוכנית: הסכמה כי חלק זה יהיה סגור "מטעמי ביטחון".

ממסמך של הכנסת שהוכן בזמנו בנושא גשר מעלה המוגרבים התברר כי היוזמה לבנייתו היתה של המשטרה הזקוקה לו כדי להגיע אל הר הבית. זאת משום שעל-פי הסטטוס קוו באזור מאז מלחמת ששת הימים מדובר בשער הכניסה היחידי להר הבית עבור "לא מוסלמים". במסמך נכתב, כי לאחר המלחמה נקבע כי "הכותל המערבי ב'אחריות היהודים', והר הבית באחריות המוסלמים (הוואקף)". כמו כן נקבע כי "הגישה להר הבית למי שאינו מוסלמי נעשית דרך שער המוגרבים בלבד".

כאמור, בחורף 2004 קרסה סוללת העפר של מעלה המוגרבים והוצב עליה גשר זמני. על-פי המסמך, מהנדס העיר אורי שטרית קבע כי אין לעלות על הסוללה מטעמי בטיחות. כמו-כן נקבע כי הסוללה מהווה סכנה עבור המתפללות בכותל. את הגשר הזמני בנו אז בהתאמה לצרכי המשטרה, עליית כ 200 שוטרים בבת אחת להר הבית. בד-בבד הוחל אז בתהליך של בניית גשר קבוע. המשטרה דרשה כי ייבנה גשר שיוכל להחזיק בבת אחת 300 שוטרים וכן דרשה להנגיש את הגשר עבור נכים.

את הגשר תכננה האדריכלית עדה כרמי מלמד אדריכלית בית המשפט העליון.