אם חוק מרפי טוען שכל מה שיכול להשתבש, אכן ישתבש, יש לי כלל חדש ואני קוראת לו מהיום: "חוק סושידו", שאומר את אותו הדבר רק בדיוק ההיפך - כל מה שיכול להפתיע, אכן מפתיע. התנאי להגשמת החוק: אל תצפה לדבר. כל הפילוסופיה בשקל הזו מתבססת על ערב מאוד לא צפוי שעבר עליי בשבוע האחרון. לא היה בו דבר שגרם לי לחשוב שהוא ייראה שונה מהיום שקדם לו. השמש טפטפה באותה הטמפרטורה, הפקק של הבוקר הציק בדיוק כמו תמיד, הרמזור האדום בכניסה לתל אביב נעצר על כתום כבר חמש דקות והנהג מימיני דבק במנהג הידוע שלו שאומר שככל שתחטט עמוק יותר, כך תגעיל יותר וכן, גם הרעב בשעת הערביים בא לי בדיוק כמו תמיד: במידה רבה, במינונים גבוהים ועם מצפון של סוס. החלטתי שאם כבר, שיהיה סושי, ולא מטוגן.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
