מחלת חניכיים מעלה את הסיכון לסרטן

מחלת חניכיים, הן בקרב מעשנים והן בקרב לא מעשנים, עלולה להיות סימן לסיכון גבוה לסרטן.

חוקרים מאימפריאל קולג' לונדון גילו כי מחלת חניכיים קשורה לסיכוי גבוה יותר לסרטן ריאות, כליות, לבלב וסרטן הדם.

צוות החוקרים, שפרסם את ממצאי המחקר ב"Lancet Oncology", בדק את התיעוד הרפואי של 50,000 גברים וגילה כי חולשה של המערכת החיסונית היא שגורמת כפי הנראה לשתי המחלות.

אנשים רבים סובלים מסוג מסוים של מחלת חניכיים, הנובעת מזיהום חיידקי מתמשך, והבעיה שכיחה יותר בקרב אנשים מעשנים. למרות זאת, המחקר החדש מראה כי גם בקרב אנשים שמעולם לא עישנו, נוכחות מחלת חניכיים מצביעה על סיכון גבוה יותר לסרטן.

צוות החוקרים ניתח שאלונים ותיעוד רפואי משנת 1986 והילך.

הם גילו כי הסיכוי לסרטן בקרב אנשים עם היסטוריה של מחלת חניכיים היה גבוה יותר ב-14% בהשוואה לסיכוי של אנשים ללא היסטוריה של מחלת חניכיים.

הם זיהו גם עלייה של שליש בסיכון לסרטן ריאות, עלייה של כמעט 50% בסיכון לסרטן הכליות ועלייה דומה בסיכון לסרטן הלבלב.

הסיכון לסוגי סרטן של תאי הדם, כמו לויקמיה, עלה ב-30% בקרב גברים עם מחלת חניכיים.

למרות שלא זוהתה עלייה בסיכון לסרטן ריאות בקרב אנשים עם מחלת חניכיים שמעולם לא עישנו, החוקרים זיהו עלייה קלה בסיכון הכולל לכל סוגי הסרטן ועלייה דומה בשיעור סוגי סרטן הדם.

דלקתיות

ישנן מספר תאוריות המנסות להסביר מדוע נוכחות מחלת חניכיים עשויה להיות קשורה למחלות אחרות.

אנשים הסובלים מזיהומים בחניכיים נמצאו עם סימנים כימיים לכך שהדלקת משקפת מצבים דלקתיים בחלקים אחרים של הגוף. ישנן גם השערות לכך שחיידק הקשור למחלת החניכיים גורם לבעיות באזורים אחרים של הגוף.

החוקרים מאמינים כי העלייה בשיעור סוגי סרטן הדם השונים מצביעה על קשר למערכת החיסונית. לדבריהם, נוכחות מחלת חניכיים עשויה להיות סימן להחלשות של המערכת החיסונית - מצב המאפשר לסרטן להתפתח.

הממצאים מייצגים בעיה בתפקוד החיסוני ובתגובה לדלקתיות, המסתכמת ברגישות הן למחלת מיסב השן והן לסוגי סרטן המטולוגיים (של הדם).

השערה נוספת היא כי מחלת חניכיים מתמשכת מעוררת שינויים בתגובה החיסונית המסייעים לסרטן לשגשג, או כי החיידק מהחניכיים גורם ישירות לסרטן ברקמות הפה או הגרון בזמן הבליעה.

עזרה מרופא השיניים

למרות המסקנות הללו הם עדיין סבורים שאנשים הסובלים ממחלת חניכיים צריכים לפנות לרופא השיניים ולא לחפש אחר עזרה רפואית אחרת.

בשלב זה, כתבו, עדיין מוקדם להמליץ לגבי מניעת סרטן על בסיס הממצאים וחולים עם מחלת מיסב השן צריכים לקבל טיפול מרופא השיניים ללא קשר להשפעה שיש למצב על הסיכוי לסרטן.

רופאי שיניים המיומנים לזהות סוג סרטן בפה, מודעים כיום גם להשלכות שיש למחלת חניכיים על הבריאות הכללית.

המסר החשוב ביותר הוא כי מחלת חניכיים היא מצב שניתן לטפל בו ולמנוע אותו ולכן יש לעודד אנשים לבקר אצל רופא השיניים על בסיס קבוע. רופאי שיניים הם אנשי רפואה מקצועיים ויודעים לזהות מצבים שבהם החולים זקוקים לעזרה נוספת.

מומחים שהגיבו לממצאים אמרו כי העלייה הקטנה בסיכון שתועדה במחקר אינה הוכחה לקשר. הניסיון לבחון את ההשפעה של מחלה כרונית לאורך שנים רבות קשה מאחר שלא ניתן לבודד את השפעתה מהשפעות אחרות הקשורות לסגנון החיים.

מניעה וטיפול

משרד הבריאות מדגיש כי מחלות חניכיים הן מחלות זיהומיות כרוניות ולעיתים חריפות הפוגעות בחניכיים וברקמות התומכות את השיניים (עצם הלסת).

לעתים היות והגורם לרוב המחלות הפריודונטליות הוא הפלאק (רובד השן) הטיפול העיקרי הוא עצמי - צחצוח שיניים והורדת הרובד, וכן ופעולות של סילוק גורמים חושפים למחלה כמו אבנית, שחזורים לקויים וכו'. מדובר בזיהומים אופורטוניסטיים המנצלים ירידה בתנגודת הגוף באופן זמני כתוצאה ממתח נפשי, מחלה מתישה, חוסר או עודף הורמונים, סוכרת, תת ואו יתר פעילות של בלוטות התריס או יותרת הכליה או העדר איזון הורמוני המין. נטייה תורשתית המקדמת מחלות אלו קיימת אצל אנשים מסוימים.

בהמשך ניתנים לעתים טיפולים תרופתיים אנטיביוטיים, מקומיים או סיסטמיים ולפעמים מתבצעות פעולות כירורגיות זעירות וסוגים שונים, לתיקון הנזק ולשיפור אפשרות הניקוי בפה.

משחות שיניים ושטיפות פה יעילות במידת מה רק אם הן מקטינות את הפלאק או גורמות להיצמדות פחותה של חיידקים. מניעת המחלה מתחיל באבחון של רופא שיניים ובצחצוח שיניים קפדני במטרה להקטין את הרובד הבקטריאלי בקרבת החניכיים. במקביל נעשה סילוק אבנית על-ידי שיננית ותיקון שחזורים לקויים.