לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגש (יום ו', 30.5.08) כתב אישום נגד תושב ענתות פנחס ברוך המואשם ברצח גרושתו, זיוה ברוך. בכתב האישום, שבר את עצמות הצואר וגרם לעיוות שמנע אפשרות להצילה באמצעות החדרת צינור הנשמה.
מכתב האישום עולה כי ברוך והנרצחת היו נשואים במשך 32 שנים. לפני כשנה התגרשו וברוך עברה לגור בפסגת זאב. לאחר הגירושים החל ברוך, לטענתו, לחוש "בדידות וייאוש ועשה כל שביכולתו לשכנע את גרושתו לחזור אליו. הוא אף שיתף את ילדיו וחבריו במצוקתו ובמצבו הקשים, ואף ביקש מילדיו לעזור לו לשכנע אותה לחזור אליו".
כחודש לפני הרצח איים ברוך כי אם הנרצחת לא תחזור אליו הוא יהרוג אותה ואת עצמו. לפני כשלושה שבועות התקשר אל גרושתו ואמר לה שהוא רוצה לבוא אליה. הוא נהג ברכב שלה אותו נטל מבנו המתגורר עימו. הוא הגיע לחניון התקשר אליה וביקש ממנה לרדת אליו. "זיוה ברוך ירדה אל החניון והחלה לדבר עם הנאשם ברכב. במהלך השיחה אמר לה כי הוא רוצה שהיא תיסע איתו לביתם בענתות כדי שתיווכח ששם יהיה לה מרווח ונוח יותר מאשר בדירתה החדשה. המנוחה סירבה והחלה לצאת מהרכב".
על-פי כתב האישום, ברוך תפס בידה של גרושתו, "והחזיר אותה לרכב בכוח. הוא המשיך לדבר איתה בעודו תופס אותה בידה, כדי למנוע ממנה לצאת מהרכב". בין השניים החל ויכוח והנרצחת "הטיחה בו דברים קשים". במהלך הוויכוח, כך נטען, "החליט הנאשם לרצוח את המנוחה. הוא תפש אותה בגרונה בשתי ידיו, מקדימה ומאחור, והחל לחנוק אותה בחוזקה כדי לגרום למותה. זיוה ברוך ניסתה להילחם בנאשם, בעטה לכל עבר ואף התחננה שיפסיק - אך ללא הועיל. הנאשם המשיך לחנוק את המנוחה, תוך שהוא גורם לה לשברים בעצמות הצוואר ולנזק בדרכי הנשימה, עד שאיבדה המנוחה את הכרתה".
לאחר מכן, "השכיב אותה על המושב שעליו ישבה והחל לנסוע לכיוון ענתות בעודה מחוסרת הכרה. הוא נסע ברכב כשעה וחצי ובמהלך זמן זה שוחח הנאשם עם מספר אנשים בפלאפון של המנוחה, בין היתר עם בתו וחתנו, אך לא גילה להם דבר בנוגע למצבה של המנוחה". בהמשך, "התקשר לחברו זאב כהן וסיפר לו שהיא התעלפה. הוא ביקש מכהן להגיע אליו, בסמוך לישוב ענתות".
עוד עולה מכתב האישום, כי החבר הורה לברוך להזעיק אמבולנס מיד, אך ברוך לא עשה זאת ורק לאחר מכן, החבר הוא זה שהזעיק את האמבולנס, אך אז היתה זיוה ברוך "מחוסרת הכרה, ללא דופק וללא נשימה". גם ניסיונותיו של הצוות הרפואי לנסות להצילה באמצעות החדרת צינור נשימה אל גרונה לא צלחו "בשל העיוות הקשה בגרונה של המנוחה, אשר נגרם כתוצאה ממעשיו של הנאשם".
בכתב האישום נטען כי ברוך המית את גרושתו "בדם קר, בלי שקדמה התגרות". הוא מואשם ברצח ובכליאת שווא.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
