פיתוח מהפכני: לוכד גזי חממה

קבוצת מדענים בארה"ב אומרת כי השיגה פריצת דרך לקראת יצירת מכונה שתחולל מהפך בתחום הסביבה. מדובר בשאיפה לטכנולוגיה שתבלום את שינויי האקלים הרי האסון באמצעות "יניקת" הפחמן הדו-חמצני מהאוויר והפחתת אפקט החממה של מיליארדי טונות גזים הנפלטים מדי שנה.

קבוצת המדענים, שבראשה עומד קלאוס לקנר, פיסיקאי מאוניברסיטת קולומביה שבניו-יורק, מתכננת לבנות בתוך שנתיים אב-טיפוס של מכונה שתקלוט מהאוויר, בעלות כלכלית סבירה, טונה פחמן דו-חמצני ליום, בערך הכמות שפולט מטוס, לכל נוסע, בטיסה מלונדון לניו-יורק.

האב-טיפוס המכונה "מברשת", יהיה בגודל שניתן להכניסו למכולה. לקנר מעריך שהעלות הראשונית לבניית המכונה תהיה כ-200,000 דולר, אך עלות הייצור ההמוני לאחר מכן תהיה "כסף קטן" בהשוואה לכמות הגז שהמכונות יספגו.

המדענים מדגישים כי המצאתם אינה מקל קסמים שיפתור את בעיית השינוי האקלימי. יהיה צורך במיליוני מתקנים כאלה כדי לספוג את כל פליטות הפחמן בעולם, וכן יהיה צורך למצוא דרך להיפטר מהפחמן הדו-חמצני שהם ילכדו. אבל הצוות אומר כי הטכנולוגיה הזאת תהיה הדרך הטובה ביותר למנוע עלייה מסוכנת בטמפרטורות, כפי שצפויה להתרחש עקב פליטת גזי החממה, למרות המאמצים הבינלאומיים.

מומחי אקלים בתחנת ניטור באיי הוואי דיווחו החודש כי רמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה הגיעו לשיא של 387 חלקיקים למיליון - 40% יותר מהשיעור שהיה קיים לפני המהפכה התעשייתית של המאה ה-19.


הבסיס: שינויים בלחות

מדענים הביעו עד כה ספקות לגבי מתקנים ללכידת פחמן דו-חמצני מהאוויר בגלל כמות האנרגיה הגדולה שכל מתקן כזה אמור לצרוך. אף שקל למצוא כימיקלים שסופגים פחמן דו-חמצני, קשה יותר להיפטר אחר כך מהפחמן הדו-חמצני שנספג כדי לעשות שימוש חוזר בחומר הסופג. דוח מפורט על לכידת פחמן שפרסם הצוות הבין-ממשלתי לשינויי האקלים בשנת 2005 קבע כי לכידת פחמן דו-חמצני מהאוויר - אינה ניתנת ליישום.

אבל צוותו של לקנר טוען כי השיג פריצת דרך משמעותית, המפחיתה במידה רבה את כמות האנרגיה הנחוצה לספיגה מחודשת. הצוות סירב למסור פרטים, אבל מרישום הפטנט בארה"ב עולה כי הוא מבוסס על שינויים בלחות. הצוות אומר כי הוא יכול ללכוד פחמן דו-חמצני מהאוויר על גבי יריעות פלסטיק הקרויות "ממברנות מחליפות יונים", המשמשות כיום לטיהור מים. המדענים גילו כי אוויר לח מאפשר לממברנות לנשוף, לאחר מעשה, את הפחמן הדו-חמצני שלכדו. "התגלית הייתה די מקרית", אומר לקנר. "כאשר ראיתי זאת בפעם הראשונה, לא האמנתי".

הצוות מתכוון לבנות את האב-טיפוס במעבדה בטוסון, אריזונה. את המעבדה מפעילה חברה הקרויה "גלובל ריסרץ' טכנולוג'יס". לקנר הוא סגן נשיא החברה. המעבדה חשפה בשנה שעברה מכונה קודמת ללכידת גז, המבוססת על טכניקה שונה. המכונה הקודמת שוטפת מהממברנה את הפחמן הדו-חמצני שנלכד בעזרת סודיום קרבונט נוזלי, ולאחר מכן משתמשת בחשמל כדי להוציא את הפחמן הדו-חמצני מהנוזל. לקנר אומר כי מתקן זה פועל אבל "החלפת הלחות" מצריכה שימוש מוגבר באנרגיה.

הצוות גם עובד על פיתוח דרכים להיפטר מהפחמן הדו-חמצני שתקלוט כל "מברשת". אחת האפשרויות שנבדקות היא חיבור המתקן לחממות, שבהן ישמש הפחמן הדו-חמצני לטיפוח צמיחת צמחים. אפשרות אחרת היא שימוש בגז לגידול אצות למזון, לדישון או לדלק.